אבים נחרתים

אין בי ארך אין כיוון אין דרך 

שקרים מתקלפים ומתפוצצים בפנים

אין מקום אין כוח לחלום לא היום

אנשים צורחים וילדים בורחים

חושב שמשתלם להיות אילם בלי שם

חברים צולפים לתוך הפצעים

השקט דהה  הלב ניקרע  האור בי שקע

כאבים נחרתים מילים נקברים

מזויף מוקף בשוטים משלם על הטוב שבפנים

ואת משמידה כול זיכרון נורא כאב שלא נירגע

מצדיקה את החיים שולפת חלומות כבדים

מוסתת לאחור לא נותנת לי לעזור 

וחוזרת רק כי  כואב לי ליזכור

ואת  שהעזת  ללכת בדרכי וכאבת כול כאב שהיה שלי