יצירות אחרונות
לא לדעת, לא לראות (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -30/09/2024 15:30
שְׂעָרִי לָבָן, לִבִּי אָדֹם כֵּהֶה, (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -30/09/2024 14:09
מבטלת אותו (5 תגובות)
רחל בנגורה /שירים -30/09/2024 11:11
ספר יומן "שיר השנה" (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -30/09/2024 10:47
מהומה בחווה (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -30/09/2024 09:38
לא הופכים את עורם (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -30/09/2024 06:33
COVID Times #3 (7 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -30/09/2024 04:46
אַל תְּחַפֵּשׂ אַגָּסִים (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -30/09/2024 02:07
כוכב מערבי (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -29/09/2024 20:58
פוסטים
האדרת נשיםהפעם נאדיר את הנשים (חס וחלילה לא נדיר אותן...) ונעלה חיוך קל על השפתיים. בספרו של אבשלום קור, הגיע זמן לשון, מובאים בין היתר הדברים הבאים: ______________________________ "כפר סבא" אמנם נקראת על שם סבא ולא על שם סבתא אבל עובדה שאומרים "כפר סבא גדלה" "כפר סבא התרחבה" ולא "כפר סבא גדל" "כפר סבא התרחב", כי דברים טובים אומרים בלשון נקבה. עובדה ש"כישלון" זה בזכר, ו"הצלחה" זה בנקבה. אמנם יש בעברית מילים שאפשר לומר בשני המינים: שמש, דרך, ועוד, אבל גם בזה העדיפות לנקבה: למשל אומרים "רוחו טובה עליו", אבל ההפך מזה בשיר "רוח עצוב". כי כשזה עצוב, זה בוודאי בזכר. בעשרת הדיברות כתוב לא תגנוב, לא תרצח ולא נאמר לא תגנבי, לא תרצחי – כי רק הגברים עושים את זה... בכלל הנקבה היא דבר מבוקש יותר, יקר יותר, אפילו בתחבורה: בזכר יש אוטובוס שזה דבר המוני, אבל לאניני הטעם – מונית. "יום" זה בזכר, יש שישה ימים בשבוע, אבל השבת זה בנקבה, שבת של מנוחה (גם מנוחה זה בנקבה), שבת של נחת (גם נחתזה בנקבה).
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |