חופשי ומאושר

     אני לא יודע איך אתה תגיב לדבריי במכתב זה, אך אני מרגיש שאני חייב לכתוב לך את אלה הדברים.

    אני יודע שאנחנו משפחה חרדית אדוקה, אך הלך רוחי ומחשבותיי כרגע לא תואמים במדויק את דרך המשפחה. וכבר המון זמן אבא שיש לי ספקות ותהיות לגבי האמונה שלי. עכשיו אני בטוח בדרך בה אני מתכוון ללכת.

   בגיל מאד צעיר איבדתי את האמונה, לא אהבתי את דרכי החרדים, וככל שהתבגרתי יותר הבנתי כי זו לא הדרך בה אני רוצה ללכת, ואלה לא החיים אותם ארצה לחיות לעולמים, החיים בצל הדת, האמונה והפחד המוזר והמעיק קשים עליי מאד אבא, ואני החלטתי לפרוש.

  אני מתכוון אבא לצאת אל העולם, לטעום ממה שהוא מציע, להגשים את עצמי ולחיות כפי שאני רוצה ומאמין. אני רוצה להוריד את התלבושת החרדית, וללבוש ג'ינס וטישרט, אני רוצה להוריד את הפאות ולהסתפר קצוץ, אני רוצה לגלות את צפונות העיר החילונית המזמינה אותי אליה.

   אני יודע אבא שלעולם לא תבין, ולעולם לא תקבל אותי כילד שלך מן המניין, וזה מאד חבל לי, כי אני מאד אוהב את משפחתי.

   אבא, בחודש הבא ימלאו לי 18 שנים, אני כבר לא אהיה קטין, ואני אהיה עצמאי לכל דבר. אני מתכוון להתגייס לצבא ויש לי כבר תאריך גיוס, ולאחר שאשתחרר אני רוצה לכבוש את העולם.

  אני רוצה לברוח אבא, לברוח כדי לעוף חופשי, כדי להיות חופשי ומאושר. אני לא רוצה לחיות יותר בשקר ולחיות חיים כפולים, אני עשיתי כבר את הבחירה שלי אבא, ואני שלם איתה ביותר.

  יש לי חברים וחברות חילוניים שמחמיאים לי שאני גבר יפה, ואני רוצה להיות גבר חילוני ויפה, אני רוצה לחיות אבא, ולחיות נכון ובריא.

זהו אבא אלו דבריי

אוהב אותך מאד

יוסף

 © כל הזכויות שמורות לאלי משעלי