נושא השבוע: פרסום השמצות אישיות באינטרנט- זכות או חוצפה?

נושא השבוע: פרסום השמצות אישיות באינטרנט- זכות או חוצפה?

השבוע היינו עדים, בפעם המי יודע כמה, לפרסום של השמצות אישיות באתר. אי אפשר  להתעלם מהעובדה שנושא זה כולל בחובו פרדוקס. האינטרנט הוא גן העדן של האנונימיות ונראה לנו שהוא מאפשר להוציא לאור את הצדק האולטימטיבי. אף אחד לא יכול להתחבא יותר מידו הארוכה של הצדק או מידה הארוכה של האמת. כל בר-בי-רב יכול לפרסם אינפורמציה ברשת, תחת שמות אנונימיים, ולגרום לכך שה"פושע" לא יוכל להסתתר וכולם ידעו את האמת. בצד זה יש לנו לפעמים את הרושם שברגע שמישהו פותח פורום ומזמין את הציבור להשתתף זה בעצם נותן לכל אחד את הלגיטימציה לכתוב שם מה שהוא רוצה ולעשות שם ככל העולה על רוחו.

האומנם?

האם יש רק אמת אחת?

האם צדק הוא מושג אבסולוטי ויש רק הגדרה אחת של צדק?

ושאלה יותר מרכזית- האם אכן האינטרנט שייך לכולם?

האם אתר אינטרנט הוא אכן מקום ציבורי שבו זכותך לעשות ככל העולה על רוחך?

האנלוגיה המקובלת היא להשוות את הרשת ל"רחוב הכי הומה לקוחות בעולם". על פי ההשוואה הזו המרחב הווירטואלי (cyber space) מקביל למרחב של הרחוב עצמו, ואילו האתרים השונים הם החנויות, כולל חלונות הראווה שלהן.

האם מישהו מאיתנו היה מעלה על דעתו לפגוע בחלון ראווה של חנות?

האם מישהו מאיתנו היה מעלה על דעתו להיכנס לחנות ולהשמיץ בקולי קולות לקוח אחר שנמצא בחנות?

לא נראה לי כך.

(בינינו, אני גם לא חושבת שיש למישהו זכות לפגוע באחר בזמן שהם עומדים ברחוב עצמו, גם אם הם לא במקום פרטי אלא בשטח הציבורי ממש.)

בעיני אתר אינטרנט הוא המקבילה המוחלטת לחנות. הוא רכושו הפרטי והבלעדי של המקים. בעל האתר השקיע בו כסף רב ומאמץ. לדעתי האישית אין לאף אחד זכות להיכנס לאתר (שהוא בדיוק כמו חנות של מישהו) ולהשמיץ בקולי קולות לקוח אחר. אילו היה מדובר בחנות בעל הבית היה מזמין מהר מאוד את המשטרה.

למה במרחב הווירטואלי הכללים צריכים להיות אחרים?

במקרה שלנו בעל הבית היא גלי, ואני לא רואה איך יכולה להיות למישהו זכות לפגוע בקליינט שלה, גם אם הדבר נעשה מרוב רצון טוב, גם אם לדעת אותו עלום-שם הוא לגמרי צודק, גם אם הוא יכול לעשות זאת בלי שהמשטרה תתפוס אותו...

מה דעתכם?

שלכם,

ביתיה.