שירים

יער הילדים

בס״ד


יער צונן,
תחת שמש רותחת
מקרני השנאה ההן.
שצרבו וביתקו כל אדמת שחת,
לכלות שם את פרי שיגעונם.
על מלאכים כה זכים ורכים בשנים,
השתלחו מבטי נאצה בשכרונם
מחדוות הציד וצהלת ההרג הנושנים.
שכחו הם שברגע יבוא סופם המר
מקנאת האב הרחמן על הבנים.
כמו סופה שלוחשת וממיסה כל חמר
כך שלטונם לתהום נפל.
ושוב עטו על פניהם מסכת נימוסים
בצער ודמעות תנין כשלתשובות כל אחד נשאל.
איה הייתה תרבותכם וההומניות כלפי אנשים?!
אם לבסוף אותו יער סבוך, נותר עירום אך לבוש בגופות ילדים..

תגובות