שירים

ממבט ראשון, הכל השתנה.
הידיים רעדו קלות, העיניים נבכו
והשׂיער הסתמר לו.

ובין התאים, המלאים והריקים,
היו המונים.
כשהלכתי בינם, והבחנתי בךָ,
ננעלו בי תחושותף והכה בי פזמון.
וכשנגעתָ, העור נפצע, והלב החלים
במהרה.

וכשהחזרת, מבט של קִרבה,
לעיניים תמוהות,
עד אין קץ, בערתי.

ובכל פעם שאינך, אהובי
נעצרות מחשבות ומילים,
מתכלות תחושות ורגעים,
ואפורים נהפכים הימים,
בלעדיךָ.

תגובות