שירים

ריחות

   

ריח הלחם האפוי

מהביל אל נחירי  העוני.

פרוסה חמה מרוחה

בלא כלום, צבטה את

בלוטות הטעם, כאילו

טבולה בחלום שספק

אם יתגשם.


*

רֵיחַ שֶׁל בְּצָלִים וְאַכְזָבָה

מְמַלֵּא חדר מדְרֵגוֹת פגוע.

צֶבַעי רקיע מִתְקַלֵּפים

על המדְרֵגוֹת החוֹרְקוֹת

 אֶל תּוֹךְ חֹרִי הַהֲצָצָה,

שֶׁבִּדְלָתוֹת הַבְּדִידוּת.






תגובות