נחמדת

לו הייתי ציפור נחמדת

אז הייתי מבינה שירתו

של ביאליק

הייתי מבקשת

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

יש לי גן ובאר יש לי

ועלי בארי תלוי דלי

מדי שבת בא מחמדי

וּכְעֵין תְּפִלָּה, בַּקָּשָׁה וַחֲרָדָה כְּאַחַת,

שָׁמְעָה אָזְנִי בַּבִּכְיָה הַחֲרִישִׁית הַהִיא

וּבַדִּמְעָה הַהִיא הָרוֹתַחַת –

והייתי מסיימת-והלילות - הוי, כמה עצלים!

אפילו הלבנה הפגומה -

גם היא מפהקת עייפה

ומצפה ליום מתוך תנומה.

אין קול ואין עונה -
ויונה עם נער
עדיין מתדפקים
על דלת השער.