הנשמה רוקדת

כְּמוֹ גַּלִּים בִּשְׁעַת רָצוֹן,

יוֹרְדִים וְעוֹלִים, סָבִיב

וְשׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם בּוֹ הִתְחַלְנוּ,

הַפַּעַם מַהֵר יוֹתֵר, עַד סִחְרוּר,

בְּהַתְאָמָה יוֹדַעַת צְעָדִים מֵרֹאשׁ,

נִרְאָה מְעַט אַרְכָאִי, אַךְ זוֹ הַנְּשָׁמָה

רוֹקֶדֶת, אוּלַי אִם תִּרְצֶה נְנַסֶּה

לִתְפֹּס אֶת הַקֶּשֶׁת בְּעָנָן, יַהֲלוֹמִים

גְּנוּזִים שֶׁלֹּא אִבְּדוּ עֶרְכָּם,

צְלִילִי כִּנּוֹרוֹת שֶׁלְּעוֹלָם יִתְנַגְּנוּ,

כַּמָּה בְּהִירָה הַלְּבָנָה הַלַּיְלָה,

תֹּאמַר לִי, הַאִם הָיְתָה תָּמִיד,

וְלֹא עָנִיתָ, רַק חִבַּקְתָּ