חזרה ליצירות
שירים

זכרונות שנכדי לא מבינים

נורית ליברמן | (03/11/2012 18:22) | 101 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
זכרונות (שנכדי לא מבינים)
 
יצאתי לִרְחוֹבוֹת עִירִי
לפגוש את ילדותי האבודה.
בחצר של גוֹלְדְבֶּרְג עוד עומד עץ הַתּוּת
עֲרִירִי,
ענפיו יבשים קומתו הִתְּגַמְדָּה,
אבל עדין יש עליו כמה תותים שחורים.
משחיז הסכינים כבר לא עובר בִּרחובנו
ו'איש הבקבוקים' עגלתו שבורת האופן
מוטלת על צידה.
חמורים נושאי זִיפְזִיף לא פוסעים יותר מן הים
הַמְּחַמֵר הערבי - כבר מזמן נוסע במרצדס.
על גדות הירקון הבתים נוגעים במים
וליד רידינג לא פורחים יותר נרקיסים.
פנסו של המגדלור נופץ
ואבא של בֶּלָה כבר לא שומר עליו.
במחנה הצבאי הקימו גן ונדנדות
ובבית הקברות המוסלמי -
הילטון עלה מבין המצבות.
בַּקִּיוֹסְק של גְּרִין מוכרים פיצה ובורקס
ואין יותר "צוּף בְּכוֹסוֹת,.
רק בַּגַּלַנְטֶרְיָּה הישנה עם הרקמה בחלון,
'גברת שׂרה' עוד עומדת מאחרי הדוכן
לבושה באותה שׂמלה אפורה -
ואולי זו בתה.
אצלה אפשר עוד לבקש גּ'וּלִים
ואם אפשר, אחת פַּרְפָּרִית
עם צבעים
של אדום וכחול במרכז.
 
 

תגובות

חזרה ליצירות