רומבה

חֲלוֹם הִשַּׁקְתָּ אִיתִי,

מְשַׁכֵּר עַד אָבְדָן הַכָּרָה,

כַּמָּה טוֹבָה הַתְּחוּשָׁה

עִם הַלְּגִימָה הָרִאשׁוֹנָה

וְהַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, עַד כְּלוֹת

כּוֹסִית הָרוּם בָּהּ,

יַמִּים שֶׁל פְּרָחִים,

רִקּוּד חוּשָׁנִי, הַחוֹף כִּמְרַחֵף

סוֹבֵב כְּעוֹלָם אִטִּי,

לַחוּשׁ אֶת הַמִּקְצָב, אֶת נִעְנוּעֵי

אַגָּן יָם תִּיכוֹן בְּאוֹר יָרֵחַ,

לֹא מִצְטַעֶרֶת, גַּם לֹא

הַמָּרִימְבָּה, הַקְּסִילוֹפוֹן הָעֲנָק

לֹא מַשְׂכִּיל לְפַעְנֵחַ אֶת

שִׁבְרִי הַזְּכוּכִית.