טיפות

טיפות בשלוליות על החלון,

גאות הזמן לעיתים רוצה לעצור,

טיפה טיפה תיגר, לחוש נתיבה,

תדריכני לא חמקמקת,

כמו לילה של אהבה,

זמן שהונח מעבר לדלת,

ומשנפתחה נשאר שם לחכות,

אינו מאיץ, רק יושב מביט על הירח

על טיפותיו הזוהרות, ואין מוקדם

ואין מאוחר, עד השחר העולה,

כך הימים נוקפים, וחוזר תמיד לסורו,

סר מעם השמש, וכבר הוא בידינו,

מבקש ולו פעם אחת

לרקוד איתנו את הריקוד