חזרה ליצירות
פוסטים

אני רק ילדה

גלי ד. | (16/12/2012 23:11) | 122 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
היו ימים האע? 
סיימתי את הגן...
כיתה א', ב', ג', ד', ה', ו'... בית ספר יסודי נמחק מהרשימה.
ואז עליתי לכיתה ז'.
עד היום אני זוכרת, ואני לעולם לא אשכח.. שהמחנכת סיפרה ביום הראשון, שהמסע לכיתה ט' יהיה מהיר. והיא ציירה לנו על הלוח דרך.
הנקודה הראשונה הייתה כיתה ז', ובקו רציף, היא המשיכה לנקודה האמצעית- כיתה ח', ומשם אל הנקודה השלישית והאחרונה בחטיבת הביניים - כיתה ט'.
אחד הבנים בכיתה אמר לה "מה את בכלל מדברת איתנו על סוף כיתה ט' ?! יש זמן ! "
והיא ענתה לו ברוגע "זה יעבור מהר יותר ממה שנדמה לכם" .
וכן, היא צדקה.
את כיתה ז' סיימנו.
את כיתה ח' סיימנו.
את כיתה ט' גם סיימנו. והיא עברה מהר יותר מכל השנים בחטיבה.
בום - תיכון.
בום- בגרויות.
בום-אחראיות.
בום- עצמאות.
הכל שונה כל כך, הרגיש כאילו עד אותו היום הראשון בתיכון, שיחקנו משחק ילדים.
כיתה י' הייתה שנה של הסתגלות. אנשים חדשים, מורים חדשים, חינוך אחר.
כיתה יא' כבר הייתה משהו אחר.
כיתה יא' הייתה תהליך של התבגרות פנימית.
וגם היא הסתיימה.
ופתאום כיתה יב'. אותה הילדה שלפניי דקה נאמר לה שיש לה זמן עד שתגיע לכיתה ט' - לפתע עולה לכיתה יב'. 
ופתאום זו אחראיות, ופתאום רואים בך אישה, ופתאום את מרגישה בוגרת, אבל בתוכך עדיין ילדה.
כבר ישלך חברים קרובים ואת יודעת מי שם באמת ומי סתם הצגה.
ורגע אחד התחלת את השנה ופתאום את בוחרת מה ללבוש לצילומים לספר מחזור.
ורגע אחד את עושה בגרות ורגע אחריי את בטקס סיום.
ורגע אחד את בנשף ורגע אחריי הכל נגמר.
ופתאום, אחריי שסיימת את כל הבגרויות והעבודות ונגמרו הלחצים.. את לאו דווקא מרגישה קלילה,
ישלך הרגשה אחרת... משונה.
את גם לא בדיוק חופשיה.
חשבת שכש-12 שנות לימוד יסתיימו - תרגישי בוגרת, גדולה.
אבל הנה.. את עוד 21 ימים בצבא... ואת עדיין מרגישה כמו ילדה קטנה.
------------------

הפוסט הזה נכתב בחשש גדול לקראת מה שהולך לקרות לי עוד 21 יום בדיוק, כןכן, אני מתגייסת לצה"ל, צבא הגנה לישראל. אני יודעת שהחיים עוד לפניי ושאין לי ממה לחשוש מהתקופה הזו- שעוברת. אבל הפרפרים בבטן הגיוניים, אני חושבת. רק רציתי להפיג קצת את הלחץ.

תגובות

חזרה ליצירות