פרא

שְׁנֵינוּ, בַּאֲשֶׁר אָנוּ, מֵעֵבֶר לַמִּילִים,

מֵעֵבֶר לַפַּחַד, הֵיכָן שֶׁהַפֶּרֶא פּוֹרֵחַ

כָּאן נוּכַל לָחוּשׁ צְמָחִים שׁוֹטִים

וְאִישׁ לֹא יַדְבִּיר, רַק אָנוּ אֶת הַצַּעַר

כָּאן הַקַּיִץ עוֹדֶנּוּ, בְּחֻקִּים מִשֶּׁלָּנוּ,

קַיִץ עִם גֶּשֶׁם לֹא מְכַבֶּה אֵשׁ

עִם לֵילוֹת מִתְאָרְכִים, וְחַם, חַם,

חֹם שֶׁהוּא בַּמִּזּוּג, בִּשְׁנַיִם,

 בְּבִקְתַּת עֵץ אַחַת,עַל עָנָף אֶחָד