חזרה ליצירות
פוסטים

שביל של אומץ

חרות | (08/01/2013 12:30) | 79 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בס״ד

אני בירושלים וגשום כל כך. 
גשם של ברכה.
הרוח חודרת עד לעצמות ומשתדלת בכל מאודה להקפיא איתה גם את הלב, אבל הלב שלי כל כך בוער אליו בהכרת הטוב ובגעגוע שלא רוגע..

תקופה חדשה עושה בי צעדים.
מגלה בי שביל של אומץ
שביל שכל כך התאמצתי והעזתי לסלול.
כל פעם שאת החפירה ננעץ באדמה נתת לי כוחות להרים אותו.
להרים יחד איתו ערמת גרגירי חול בלתי רצויה. 
גילית לי עולמות קסומים שכוסו בעפר ונתת לי את האומץ לצלול לתוכם, לנשום את האוויר המרפא שלהם.

עם כל האופטימיות המתפרצת, עדיין ממורקרים לנגד עיני כל הפסגות שעוד לא הצלחתי לכבוש בתוכי, כל הסמטאות הצרות שרגלי עדיין לא דילגה בהן אבל,
אני יודעת שאני בדרך לשם.
וכל צעד מוסיף לתרמיל המסע שלי עוד כלי חדש למלא באור.
והלוואי שאזכה להאיר את אורך.

תגובות

חזרה ליצירות