אי של שפיות

אי של שפיות

התקיים פעם, אי שם,

עם מלאכים ופיות,

לא היו בו פיות

של רעבים להאכיל.

היו בו תאים בודדים,

תאים מבודדים, אטומים,

צרים מלהכיל צרות,   

טהורים ,

שמאפיינים אומות-חזקות.

למרבה הצער, פיסה זו נחבאה

אל לבם של נתיניה,

הבדלנים, שפחדו לצאת

משעריה הנעולים.

תרבות חו"ל רדודה

הייתה מחלחלת

אל תוך ראשי שכניה,

גווניה הכהים היו מכוונים

לצדה המטומטם של המפה,

חץ מורעל, עז צבע, ננעץ יום אחד

בגולגולתה החצויה של האומה,

מצמיד בכוח את דרי אי השפיות

אל השכנים המכריזים דרך קבע:

"יאללה, אחדות, כולנו אחים".

"אי של שפיות" אינו מתקיים עוד,

לא כאן ולא שם,

הוא כבר מזמן חלף, עבר מן העולם,

המציאות העירה יום אחד את המלאכים והפיות

שהחליטו, פה אחד, לחזור למקומם הטבעי...

באגדות.