יצירות אחרונות
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (0 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
הקזוארינות (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -04/05/2024 21:46
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (12 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
הַלֵּב. הַלֵּב. (12 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/05/2024 11:58
עמימות (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -04/05/2024 11:30
שירים
אי של שפיותאי של שפיות התקיים פעם, אי שם, עם מלאכים ופיות, לא היו בו פיות של רעבים להאכיל. היו בו תאים בודדים, תאים מבודדים, אטומים, צרים מלהכיל צרות,
טהורים , שמאפיינים אומות-חזקות. למרבה הצער, פיסה זו נחבאה אל לבם של נתיניה, הבדלנים, שפחדו לצאת משעריה הנעולים.
תרבות חו"ל רדודה הייתה מחלחלת אל תוך ראשי שכניה, גווניה הכהים היו מכוונים לצדה המטומטם של המפה,
חץ מורעל, עז צבע, ננעץ יום אחד בגולגולתה החצויה של האומה, מצמיד בכוח את דרי אי השפיות אל השכנים המכריזים דרך קבע: "יאללה, אחדות, כולנו אחים".
"אי של שפיות" אינו מתקיים עוד, לא כאן ולא שם, הוא כבר מזמן חלף, עבר מן העולם, המציאות העירה יום אחד את המלאכים והפיות שהחליטו, פה אחד, לחזור למקומם הטבעי... באגדות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |