יצירות אחרונות
מבט אל ילדותי כבת להורים ניצולי שואה (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (3 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
שירים
סיבוב בשכבות החברההדעות היו חצויות בין בנאלי לברוטאלי וטלי הקטנה לא הבינה את שסחו הזקנים, הם סחו על אלה שתמיד היו עסוקים
בעניינים בוערים כלומר מיהרו כל הזמן לחמוס והיו עסוקים בלרמוס את כבודם של האחרים, מבלי לחוס על מערכות יחסים ארוכות בשנים, עוד הם סיפרו על אלה שהיו סומכים על שיטת "הסמוך" , נסמכים על חיוך נמוך ועל קשר הפוך כי הפולקלור התרבותי שלהם שאב ממקור לא ברור, שלא נחקר במסגרת של תהליך מדעי טהור. מה שכן נראה לזקנים לגמרי בסדר היה פגישת המחזור של המילואימניקים, אז כולם נאספו בחדר וחוללו אחווה עם הקפה השחור והתוספת שתופסת- אותה "נקבה" שאוזכרה פעם נוספת במונחי מתווה של שתי גבעות ובור. את תכונות "האופי" הללו הם אהבו תמיד "לזכור", הם מתו על זה ולעתים הם מתו ממש, כמו החיילים הסדירים, בגבורה למרות שזו לא הייתה אותה הגבורה כמו של אלה המתים... באוהלה של תורה. צילום מצב מעכשיו מראה שהדעות עדיין חצויות בין בנאלי לברוטאלי ולך, נסה להסביר זאת לטלי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |