פוסטים

אחד משיריה של שימבורסקה (משוררת אהובת עלי) נוגע בשלוש מילים משונות עד מאוד. וכך היא כותבת:
שלוש המילים המשונות ביותר
כשאני הוגה את המילה עתיד
ההברה הראשונה כבר נהפכה לעבר.
כשאני הוגה את המילה דממה
אני הורסת אותה.
כשאני הוגה את המילה מאום
אני יוצרת דבר מה ששום אין לא יכול.
אילו הרהורים עולים בכם למקרא שיר זה?
כתבו בהשראתו, שיר, סיפור, או הגיג.

שלכם,
נורית ליברמן

תגובות