אודָה לשש נעדרות המזל

תחילה התפאורה היא חוף לילי

באדימות שיער, נמענת ראשונה מולי

משחַק עם לב לאורך חודש או כמעט

להתאהב ידעתי, בלי פשרות בעיוורון מוחלט

בהבזקו של רגע אל הצד נדחקתי אז

ואהבה של קיץ שעל ידי רוחות נגנז

רוחות משפתותיה לגזרים אותי קרעו

הותירו התבעה של ייגוני אל תוך משקה מוגז

הו אז הגיעה אהבת חיי

וטוב יותר לדעת לא היה ניתן

שנים חמש מקיומי איתה חלקתי

וחוסר סבלנות הכה כשלגדול היה מוכן

היחידה שהתאמצתי מאחור לשים

זו שאכפת היה יותר מכל לה

אישה אשר קיבלה את האני שבתכלית

לשמור עליה לא יכולתי, טוהר של תכשיט

נתתי את עצמי בהעלמה גם היא

למתולתלת משונה ומהירת תגובה

הפתיעה זו ולא אעז לומר

כמה שלה הייתי בתנועת הינף גבה

עברה במסלולי, זעזעה את ישירות דרכי

נתנה סיבה להתעורר לאהבה מוסתרת בארגז לבי

אף היא תוך רגע סובבה לה לאחור

כשמאסה ברגש, בחיבור ובקרבה

החליטה לפטר אותי לנקודת האל חזור

נוספת, מלאה ביופי חד ובשפתיים אדמדמות

השתכנעה שאלוהים יהיה מדריך לרוח שמחתה

אמרתי די כשדיברנו, נאבקנו לימים

אז עוד אחת הגיעה, שלמותה נוצצת לאורכי הווייתה

והתאהבי ונפלתי אל תוך אושר, מתרגש

נפלתי לתוכה, אל תוך התקיימותה הוזמנתי

סבבתי גם איתה, סובבתי את ראשה ועוד

אימצתי כהכי קרובה וכסיבה להעריץ מאוד

מראות הראיתי לה והיא גם מצדה

נופי ילדות עיצבו לי את מראה דמותה

בתפאורה של פסטורליה, ריח המרווה

היווה סיבה טובה מדי לחשוב שלא היינו על במה

ושוב נזרקתי על ידי שלמות השלמויות

על ידי יופי שזַהר מכל אשר בְפנים והשתקפות טובה שלי

ונאספתי לידיים עליזות של נסיכה חורפית

עם צד אפל אשר עורר סקרנותי

הביאה ברנדי, פיתתה אותי ללא בושה

הכריזה בסמכותיות שכל זה ייגמר ללא כאב תחושה

בילינו שבועות ביחד בחיוך

נכון ניחשתם, התאהבתי וגורשתי תוך שניה ללא שיוך

כעת כוס ויסקי מתייצבת במקומו של הגזוז

כעת האהבות של החיים כארץ המובטחת נטולות מחוז

ותלתלי זהב רודפים אותי עדיין כשפתיים אדומות

שלמות עוד מלווה אותי לחידודי מרווה של ניחוחות

ונסיכת חורפי עזבה אותי במחשבה שאסתדר

כי רק אותה עלי לשכוח אז לבטח אתגבר

תוך זמן קצר אקום מכס מלכות, פאר בושה של מלכים

ומצער גורל אכזר כזה כשהיא לא שם להאשים

כשאהבות חיים עוזבות, את הגזוז שלו שיער אדום זוכרים

כשתלתלים גורמים דמעות, מתאהבים לעבר אדמימות שממלאת את העבר

כששלמות נגמרת, מסתפקים בזכרונות אשר שפתיים אדומות הותירו

חזור אל תלתלים ואהבת אמת אחת וג'ינג'יות אפילו

אך כשנסיכה של חורף הרף נהפכת למלכה

יש מסקנות להשפט ויש אמת שמחפשת את דרכה

איש לא מושלם ואהבת אמת אחת דומה לאהבת אמת אחרת

שום תלתלים מעל שפתיים ג'ינג'יות לא יעצרו דרכה של טפשותי המתגברת

©