יצירות אחרונות
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (10 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
בוקרבוקר חדש הפציע , קרני השמש חדרו מבעד לחלון והאירו את שתי כוסות היין שנשארו מאתמול , ברק היין האדום שנשאר בכוס הבהיק בארגמן אש זוהר ופיזר אור נגהות על השולחן. השתברות צבע עגילי הזהב משובץ היהלומים החזירה אור קשת אל מרחבי החדר שנצבע בעשרות צבעים שהשתנו בעת תנועת הוילון ברוח הבוקר. קולות הציפורים נשמעו מבחוץ , מנגינת יום קיצי , ריצודי אור השמש פגעו בעיניו וגרמו לו להתעורר אל יום חדש. עיניו הירוקות נפקחו והתבוננו בסביבתו , ריח גופה עדין נשאר באוויר , בושם עדין ומשכר שריחו העלה בעיני רוחו את דמותה שלא הייתה לצידו. אתמול בערב , יום שיגרתי הוא ישב בבית הקפה ולגם את כוס המקיאטו תוך כדי הרהורים , היא הופיעה , דמותה כאילו יצאה מתמונה , עיניה חיוך מטריף , שפתיה שושנת שפתיים , גופה כאילו כלי הנועד לניגון , רק חסר המפרט. הוא לא יכול להסיר את עיניו ממנה, לאוזניה זוג עגילים משובצי יהלומים , שהאירו את פניה בהילה קסומה של נסיכה מאגדות. הוא לא נסיך ולא בן של נסיך , רק אדם מהשורה אומרים נאה , אומרים חכם אבל ממש לא חתיך הורס. ביטנו לחשה רחשים , הוא הרגיש שהיא המיועדת , הוא לא הבין למה אבל פשוט זה השתלט עליו ללא כול הודעה מראש. טלפון צלצל היא שלפה מתיקה מכשיר והחלה לשוחח עם מישהו מעבר לקו , תנועות שפתיה , גלגול לשונה תמונת אש ולהבה , כאילו נשרף , הכול לוהט בוער , הלב פעם בחוזקה , זה לא קרה לו כבר הרבה זמן .. היא ממשיכה לדבר , אפילו לא שלחה מבט קטן אליו , עיניה השחורות דומעות לפתע , מישהו או משהו פגע בה , מניפה את ידה לעצור הדמעה שהרסה את איפור עיניה, השיחה הסתימה היא נשענת על הבר ומזמינה ג'ין וטוניק . עיניה משתקפות דרך כוס המשקה , חולמת היא על דבר מה , "על מה" הוא שואל , היה מוכן לשלם הרבה לדעת על מה. "אפשר לקבל אש" הוא שומע קול, פתאום מתעורר , קולה צרוד וערב , חדר כחץ לליבו, הוא מתאושש במהירות ותופס שליטה , "בבקשה הוא אומר" וטובע אל תוך חשכת עיניה. מרחף הוא בין הגלים , מצליח לעלות על סירה , מישהי זועקת לעזרה מרחוק הוא חותר בכוח בין הגלים הגבוהים , מגיע אליה מושה אותה מהמים הגועשים אל תוך סירתו , היא פוקחת עיניה מולו והוא שוב בבית הקפה. "תאמר" היא שואלת "תוכל להסיע אותי לאיה מקום" לא נסיך אבל אביר "כן אותך על הסוס הלבן לאן שתרצי" . " הגעתי היום לעיר להיפגש עם אדם , ברגע זה קיבלתי הודעה שברח מהארץ , כאשר המשטרה באה לחפשו" ."תוכל לקחת אותי לבית מלון כל שהוא?" ,מביט הוא בשפתיה הנעות שומע את קולה הצרוד ואומר "לאן שתרצי אפילו לביתי". נוסעים בדרך חשוכה , מניחה היא את ראשה על כתפו , הוא חש את חום גופה העובר דרך שמלתה הדקיקה , גופו נדרך ליבו החל לפעום בחזקה , שפתיה נצמדו לשפתיו כאש אוכלת ולא רצו להיפרד , לשונה חדרה לפיו והבעירה בו את מדורת התשוקה , "אני רוצה אותך" אמרה בלחישה. הם עומדם בפתח חדר השנה שלו , בגדיה נעלמים , גופה השחום מראה אישה , שדיה קטנים ומוצקים ירכיה אגן סערת הדבש , היא נצמדת איליו בשקיקה מתמסרת , האש בוערת מתפרצת לשיא אהבים אדיר. הם נרדמים, קרן שמש מפריעה ל לישון הוא מתעורר , שתי כוסות של יין על השולחן , זוג עגילי יהלומים , ריח בושם מוכר והיא פשוט נעלמה תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |