חזרה ליצירות
שירים

המלכה של הגינה

מוריס | (24/03/2013 17:08) | 88 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אני נופל בין חלומות, והתקוות שבלילות
ומגלה שיש בי אהבה
אם נועדתי לגדולות, עכשיו הזמן הוא לגלות
ממה אני עשוי, מלחם או חמאה
בחוץ הם מחכים, מיליון וקצת אויבים, בלי קשר לצבע או מדים
אם מלחמה זה מה שהם רוצים, זאת מיד הם מקבלים
בלי חשבון, שנייה או מחשבה
רק חבל לי על כולם, שלא זכו לראות בכלל
שקיעה מהולה בקורטוב שמחה
וילד אחרון, שנולד בשיטפון, , בלי שקט וללא נחמה
לא יחלום אותו חלום, שחלמתי בגנון, על המלכה של הגינה

אני מביט אל הקירות, רואה שם אור וצליליות
ומבין שלכל דבר יש כאן מטרה
ואנחנו הבריות, הנבדלים מהחיות
אולי הגיע הזמן לקצת אחווה
כי כל אחד הוא בן אדם, שחור אדום וגם לבן
אז מי צריך שטויות של הבדלה
גם אם אשאר בדד, רק אני והלבד
לא אוותר לעולם על הכתיבה
כי נועדתי לגדולות, להגשים פסלים וחלומות
אך אולי בזמן שלי ולא שלך
רק אתך רוצה להיות, בעמקים ובגבעות
כשהעולם יגיע אל סופו
כי הגורל שלו נחבא, בין מיליארד כותבי תשובה
נקרע בין זיכרון למלחמה
והסוף שלו עלוב, בעוד סיפור כזה עצוב
שלא מוצאים בו כוונה


אני מחפש את הרגיל, בין שוטה לבין אוויל
אך מסביב רק טיפשות והמולה
אם כולם לוקחים ליד, עוד קצת כסף מהצד
אני נשאר נקי, בתקווה לעד
כשבאר התאווה, לעולם לא ממלאה
אין פלא שלא נותרו מים לתקווה
רק אני ואת, ביחד ולבד
לא נותנים מנוח לשגרה
והדמעות שלך יפות, עגולות וישרות
לא רוצה לראות אותן שוב לעולם
כי הלב שלי נשבר, כמו ספינה ללא נהר
בלי רב חובל, בלי שמש ובלי צל

וכשהסוף יגיע, החיוך שלך יושיע
את נפשי הטרודה
 וישחרר אותה

תגובות

חזרה ליצירות