סיכום העניינים

שכרון של חושים

וימים נפלאים

ניצוצות של אהבה ראשונה ומוצלחת,

ותחושה בלתי מנוצחת –

שאותנו אף אחד לא יינצח,

ובינינו אף אחד לא יפריד,

אם רק עוד אז היינו יודעים,

שפרידה אמיתית באה מבפנים.

ההתבגרות לאורך הדרך,

והכריעה המטאפורית שלי על הברך,

המשברים שעברנו יחד,

והניצחון על הפחד –

שאת הכל נזכה לעבור,

ואחד על השנייה לשמור,

אם רק עוד אז ידענו שהפחד הגדול מכולם,

הוא הפחד שבך, כן בך – קיים.

המלחמה בשגרה המעייפת,

הספונטניות והתשוקה שתמיד ברקע מרחפת,

ההכרות שהלכה והעמיקה,

האהבה אמנם שם לא הפסיקה –

אך היה בעינייך ניצוץ של ייאוש,

הכוח באהבתך הפך לאט לחלשלוש,

אם רק אז ידעתי שהכל עתיד להגמר,

הייתי חוסך, חותך, מסיים וגומר.

ההווה מכתיב את המשך חיינו,

ידענו אחד את השנייה ולעולם אהבתנו,

נדע שלעולם לא ישוב גלגל על שביליו,

נדע זאת עכשיו –

שלא אגע עוד בגופך,

ולא תלחשי באוזניי את נשימתך,

שלא אגע עוד בנשמתך,

ולא תבקשי שאקבל את אהבתך.

כי היא איננה.

נטע לי

את מחוקה