חזרה ליצירות
שירים

המריונטה

נורית ליברמן | (09/06/2013 18:21) | 88 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
המריונטה
 
יום אחר יום
הוא עומד בְּכִיכַּר העיר
רדיו ישן מַשְמִיעַ
צלילים חורקים
והיא רוקדת לִצְלִילַיו -
הַמַּרְיוֹנֶטָּה שלו.
כּוֹבַע מונח לפניה
אנשים שׂמים מעותיהם
היא קדה קידה
והחיוך לא מַש מִפָּנֶיהַּ,
רוצה לרקוד לִכְבוֹדַּם
ריקוד חדש
אבל אינה יכולה לשנות צְעַדֶיהַּ
אין לה צעדים משלה.
עם ערב
הוא אוסף מעותיו
חובש כובעו
ושׂם אותה תחת זרועו.
ידיה מִטַּלְטְלוֹת בְּרִפְיוֹן,
אנה אנה מתנדנדות
רגליה העיפות
ורק החיוך לא מַש מִשְׂפַתֶיהַּ
הַמְּצוּיָּרוֹת.
בלילה -
כשהוא מניח אותה בתיבה
ועולה על יצועו,
היא יוצאת
וּלְאוֹר הירח
רוקדת את הריקוד שלה.
החוטים נושרים
היא מרימה זרועותיה מעל לְראשה
והן נוגעות בַּשָּמַיִם,
רגליה נעות בִּתְּזָזִית
ואל קֶצְוֵּי תֶּבֶל נושׂאות אותה,
גופה מתפתל מבליט חמוקיה -
היא אשה.
היא באה אל חדרו
נכנסת אל מיטתו
ומתרפקת אל גופו הֶעָיֵף.
חיוך עולה על שׂפתיו
וּבַחֲלוֹמוֹ
המריונטה שלו
מְעוּרְטֶלֶת שוכבת אתו
וגופה גוף אשה
מתמזג עם גופו.
 
בבוקר בְּכִיכַּר העיר
לִצְלִילַיו החורקים של רדיו יָשָן
הוא ירקוד עם המריונטה שלו'
אנשים יטילו מעותיהם
לתוך כובע ישן.

תגובות

חזרה ליצירות