יצירות אחרונות
מעשר זיכרון (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (2 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
הקזוארינות (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -04/05/2024 21:46
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (15 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
שירים
הדיילתלעתים החיים מונחים לפנינו כארוחה על מגשה של הדיילת "מה תשתה, אדוני? מה תרצי, גברתי? קפה, תה? מים? קרים? יש, פעם אחת? פעמיים"? קולה היה חרישי , מבטה כובש, בכלל היה שם מיקרוקוסמוס, בעיר הקטנה, ללא סולם, המשייטת לה בגובה שלושים אלף רגל, זה לא הולך ברגל, זה קיבוץ ברומו של עולם. היא הייתה חייכנית, היא ניהלה עניינים ביד רמה, וחיננית, מרגיעה, מודיעה, וחושנית, מוציאה ומביאה, אני כבר לא ילד, זה לא היה "אגד", התנהלתי לי על "הטיילת" לשירותים, בעצבים מרוטים עקב חרדת הטיסה והכנף שרעדה, היבבה של העולל לא הוסיפה והלכתי שולל אחרי הדיילת שלי, "הפרטית", שהזכירה לי דוגמנית, "שוחחנו, לא בעברית, אלא ב"דמיונית", שאלות ניקרו בראשי הדואב: "היכן מקום מגורייך? מי הם חברייך? מה את עושה בשעותייך הפנויות? בואי נכיר, נסתובב בלונדון, בחנויות". היא חייכה אלי ללא קול והבנתי את הכל, החיים לא פשוטים, הם לא תמיד מעודדים ולעתים הם מונחים לפנינו כארוחה על מגשה של הדיילת- קומפקטיים, ארוזים בניילון ומעובדים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |