חזרה ליצירות
שירים

וידוי

נורית ליברמן | (10/08/2013 16:41) | 108 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
וידוי
אני לא אחר - אני אני
 
שוקי בא אתנו לים
אמא ישבה על כסא נח
וַאֲנַחְנוּ חפרנו מנהרות בחול
שוקי מצד אחד
וַאֲנִי מהצד השני.
כשידינו נפגשו בתוך
החושך של המנהרה
רציתי לגעת ביד של שוקי
ולא להרפות
היה כל כך נעים -
ולא הבנתי למה.
הייתי בן שש
ושוקי בן שש וחצי היה.
 
בכתה ח' למדנו על דוד המלך
בשעורי התנ"ך,
רציתי להתיר את שׂערו של אבשלום
מתוך סבך הַאֵלָה
לשבת מאחריו על הסוס
ולדהור.
פינטזתי על דוד
שמנגן בַּנֶּבֶל בשבילי
וַאֲנִי על משכבי שׂרוע
וחלצי בערו...
אני בן ארבע עשרה
וכבר הבנתי למה.
 
כשהייתי בן עשרים
היה לי אהוב
קצין בסיירת מטכ"ל
בלילה אחד מעבר לגבול
הוא נפל,
אמרו שהיה גיבור
מי צריך גיבורים
כשעכשיו אני לבד.
 
לזכרו של ניר כץ ז"ל שנרצח בבר-נוער

תגובות

חזרה ליצירות