אדמה חורפית

אדמה חורפית מתפשטת סביב

לא מהססת, לא עוצרת

בשקט, כמעט ללא תשומת לב

היא נוגעת בכולנו

דרך הנעליים

מעבר לבד הגרביים

בכפות הרגליים המיוזעות מריצה מתמדת

במרוץ אבוד שכנגד הזמן.

אנו קופאים במגעה,

מאבדים כוחותינו,

ואותם אגלים מלוחים

מתנפצים ופוצעים את העור

והנשמה עומדת דום.

כל צל של שמחה,

אהבה,

או רסיס רגש חם

נעלם בין רגע

וכן אותו יום נהפך ליום זכרון פרטי;

של אנושיות.