יצירות אחרונות
העץ הכואב* (1 תגובות)
יצחק אור /שירים -25/12/2024 09:02
כַּמָּה שֶׁאַתְּ רֵיחָנִית - ש.ח. לחנוכה חג שמח לכולם 🍩🎗🍩 (3 תגובות)
אביה /שירים -25/12/2024 07:41
במדרגות / החברה מתהילה (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/12/2024 04:38
הצליל הדועך של האזעקה (3 תגובות)
זיו כץ /שירים -25/12/2024 04:29
הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק🌹🌹🌹 (5 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/12/2024 01:05
למכור בכל מחיר (1 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -24/12/2024 23:43
האושר במראה (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/12/2024 23:08
מעוז צור הדסתי (1 תגובות)
משה חזן /הודעות -24/12/2024 12:39
חברים (10 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/12/2024 11:44
סיפורים
התמודדות עם אובדן כחסיפור על התמודדות עם אובדן הכחדואר נכנס x |
כל אחד והכח שלו.-כל אחד וההתמודדות שלו עם אובדן הכח לאריה כחיה טורפת זה השיניים.. לציפורים אלה הכנפיים לעוף למרחקים לדגים הסנפירים,לשחות במרחבי הים. ומה לאדם? כסף? משפחה? חברים? אולי הפרנסה? מעשה באדם, שהיה איש הייטק, בעל מעמד גבוה, והכנסה חודשית גדולה מאד, התפקיד והכסף הקנו לו מעמד, הקנו לו כוח ועוצמה, ניסים, שכולם קראו לו ניסו, היה איש קטן נמוך ורזה, כמו שאומרים החברה, רבע עוף, נשוי לשולמית, ובקיצור שולי , ואב לשני בנים ובת, שולי אשתו ,הייתה אישה נאה, מטופחת, אך יהירה וגאוותנית מאד, היא לא נולדה עם כפית זהב בפה אלה קיבלה אותה במתנה מבעלה, וניצלה אותה היטב. ואז ענף ההייטק נקלע למשבר, ישבו חבר המנהלים לחשוב איך שורדים את המשבר? החליטו לייעל את החברה וזה אומר לצמצם את העובדים, בדקו את מי אפשר לפטר, מי חיוני ומי מיותר? הוחלט לבדוק קודם כל את בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, וכך הגיעו אל מיודעינו,ניסו, הוא ישב שם על משכורת אסטרונומית, עם זאת כבר בקושי עבד, הגיע מאוחר ויצא מוקדם, יש אומרים שהחזיק פילגש או מאהבת, כן, היה לו כוח והיה לו מעמד ויכול היה להרשות לעצמו לקבל הרבה כסף על מעט שעות עבודה.. החליטו להתחיל ממנו ,הכינו לו ולעוד כמה, מכתבי פיטורים סגורים במעטפה וביום ראשון, קראו לו למשרדי הנהלת החברה לשיחה.. תראה, אמרו לו, זה לא סוד שאנחנו בקשיים ואין לנו ברירה, אלה לייעל ולצמצם את החברה, עד יעבור זעם,, לצערנו, אתה בין המצומצמים, והושיטו לו את המעטפה עם מכתב הפיטורים.. ניסו החוויר, הידיים רעדו לו והמעטפה נפלה לו מהיד.. אנחנו ממש מצטערים ,אבל תבין, אין ברירה.. בקושי הצליח ניסו להגיד-אבל מי יקבל אותי לעבודה בגילי? ואיך אוכל לפרנס את המשפחה שלי ? [התכוון להגיד..למעשה ,זה אומר ירידה ברמת החיים].. יצא משם באכזבה ובתסכול נוראי, אך לא הלך הביתה.. הלך לבר והשתכר עד איבוד הכרה.. בשעות הערב שמו אותו במונית ושלחו אותו הביתה.. שולי, ראתה אותו ומיד הבינה מה קרה.. למחרת, התעורר משנתו בשעות הצהרים,עם כאב ראש נוראי, תכיני לי קפה, ביקש מאשתו, הכינה לו ,הגישה והתיישבה מולו. ספר לי מה קרה? מה? לא יכול להיות, למה דווקא אתה? ומה יהיה עכשיו? שאלה שולי , איך נמשיך לחיות?, הגברת התרגלה לכסף הרב שאפשר לה מעמד גבוה ורמת חיים גבוהה, אל תדאגי, יש לנו חסכונות לא? הרי הרווחתי יפה בשנים האחרונות , את יודעת ,הרי את טיפלת בכל עניני הכספים. וחוץ מזה יש לי קרן פנסיה, הילדים כבר גדולים ,נסתדר, שמע, אני חייבת לספר לך ,אמרה שולי בקול רועד מעט, למעשה אין לנו כמעט חסכונות.. מה? לא יתכן,איפוא כל הכסף? אתה יודע ,שלושה ילדים ואני לא עבדתי.. את רוצה להגיד שבזבזת את כל הכסף על השטויות שלך? על נעלים ,תיקים ובגדים שכל שבוע קנית? מה עוד? תגידי, היו לי חובות, חובות? ממה?צעק ניסו, הימרתי והפסדתי..מה? אני לא מאמין ואני סמכתי עליך,,, ניסו הרגיש שעולמו חרב עליו.. מה עכשיו? לא כסף, לא מעמד, הרגיש חולשה, הרגיש שכוחותיו עוזבים אותו ונשאר ככלי ריק.. כמו בלון שהאויר יצא ממנו.. איך מתמודדים?מה עושים עכשיו?, טרק את הדלת ויצא לשוטט ברחובות העיר, -ההתמודדות עם אובדון הכח תוך כדי שיטוט ,פתאום מצא את עצמו עומד מול דלת המאהבת שלו... עמד וחשב לדפוק? להיכנס? כן וזהו. הקיש בדלת ונכנס..היא ראתה אותו ושאלה בדאגה- מה קרה לך ניסו ? אתה נראה נורא..שב, והלכה להכין לו כוס קפה. ספר לי..והוא התחיל לספר לה ,סיפר הכל לא החסיר דבר.. ליטפה את ראשו כמו שמלטפים ילד קטן, -תירגע ,יהיה בסדר, נחשוב כבר על משהו, נמצא פתרון, אתה הרי איש חכם.. בוא נלך לישון, מחר יום חדש, הלילה עבר עליהם בנעימים ,על אף הכל, בוקר טוב, העירה אותו המאהבת עם כוס קפה.. בוא לאכול,הכנתי ארוחת בוקר כמו שאתה אוהב, ,יש לי רעיון אמרה לו אחרי שסיימו את הארוחה,שב ותקשיב. התחילה המאהבת לשטוח את תוכניתה בפניו. תראה, אמרה לו, הרי יש לכם בית יפה..תמכרו אותו .. תעבור לגור אצלי , ואתה יודע מה.. בוא ניסע להודו לנקות את הראש.. כשנחזור נחשוב כבר על משהו.. את השתגעת,או מה? אגמור את הכסף על הודו ואז מה? אתחיל מכלום בגילי? לא בא בחשבון.. אבל את הרעיון של מגורים איתך אני דוקא אוהב ..וכך אוכל להתחיל אולי בעסק קטן.. מה תחיה על חשבוני? לא בא בחשבון, ומי החזיק אותך עד עכשיו? לא אני? טוב תירגע..יהיה בסדר.. חשב ניסו ונזכר שפעם לפני שהיה למהנדס, רצה להיות נהג מונית,, "ובנתיים עד שיהיה לי רשיון", חשב,"אעבוד באוטו גלידה, יהיה כיף למכור גלידה ברחובות העיר". וכשקיבל את הרשיון, הבית נמכר,ניסו קנה מונית חדשה והתחיל לעבוד בלילות ברחובות תל אביב, אהב לשמוע סיפורים ולהקשיב לאנשים שהסיע וביום נהג לבלות עם המאהבת שלו.. מעז יצא מתוק..החיים יפים על אף הכל. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |