אבא במאה

הקטע ארוך וניתן למכירה

במבצע של "ארבעה במאה"

אך כיאה ל"שיר המאה"

הוא מקבל במה מובנת מאליה,

הוא אופטימי, עד למחציתו,

אך לקראת סופו

הוא יפגוש באלמנט טרגי,

בעל עצמה מאגית.

מצאתי עצמי מאחר לאסיפה

שהתקיימה אי שם ,

במתחם שמעבר לים,

לשם טסתי, עם תקווה גדולה

ונתקעתי,

נסעתי לבדוק אם האגדה נכונה

והחמצתי, הציפייה הייתה גדולה,

וכמוה האכזבה,

אפילו מעיני הליצן

זלגה דמעה, ללא מסננת

וגם כשחייך חזותו הייתה נרגנת.

התאכסנתי במרתף קטן,

מתחת לכיכר,

היו בו שידה ושולחן

ועכבר לבן

שהיה מכשכש בזנב

ומקשקש בשפה לא מובנת.

הוא היה נציג

של העולם החריג,

אני דווקא אהבתי את ההפתעות

ואת החדשות המרעישות

אף שיצא לי לדמוע

בהשמיעי בשורות קשות.  

אבא , אני עדיין בניכר,

במרתף, מתחת לכיכר

וכתבתי לך שיר

עבור חגיגות המאה,

אבא, אני לא מפסיק

להתגעגע.

קשה לי לבד

אף שמזמן נשבענו

כי נמשיך להתנייע בנפרד

וכיום מפרידות בינינו מאות

של דעות חלוקות.

אני כבר לא שומע אותך,

אני דומע,

אני נפרד ממך

ומהחברים,

אני עובר למקום טוב פי מאה.

נעמת לי לאורך עלומיי

ריפדת את עתותיי,

ריפאת את מרבית פצעיי,

אתה יודע, אני יודע

וקשה לי עכשיו, פי מאה,

אתה שומע?

פי מאה

ואת זה ,אבא, אתה יודע,

אתה גם יודע

שכבר מזמן אינך מוצר

במבצע של "ארבעה במאה".