פוסטים

פרופורציה.

נמאס כבר מתשובות מלאות היגיון,
מתשובות שמשאירות לך טעם רע.
כמו שהתשובה לאוכל מגעיל בילדות הייתה תמיד
״יש ילדים באפריקה שאין להם אוכל״
שזה ממש לא רלוונטי כי כרגע זה מגעיל.
זה שזה אכיל לא יכריח אותי לאכול בשקט ועוד להודות למישהו.
תמיד יש אנשים במצב יותר גרוע משלנו,
תמיד יש מישהו בעולם שלא יכול ללכת,
לשמוע או לראות..
והנה אתה בוכה על זה שחברה שלך נפרדה ממך
או שההורים לא נותנים לך חמישים שקל 
להיכנס לאיזו מסיבה עם החברים
(כזאת שהאלכוהול בה הוא בחינם).

פרופורציה היא הדרך הכי טובה להתמודד עם כל הקשיים בחיים.
פרופורציה היא היכולת שלנו לצאת מעצמנו לרגע 
ולהסתכל על התמונה הגדולה,
לנסות להרגיע את עצמנו ע״י ההשוואה של הבעיות שלנו לבעיות יותר קשות של אדם אחר
לך האוכל לא טעים? לו אין אוכל.
חברה שלך עזבה אותך? הוא עיוור.
וכן הלאה.

ובינינו?
זה אף פעם לא עבד עליי.
תמיד יצאתי מהכלים והתעצבנתי, 
הרגשתי בדיכאון או אהבתי בלי גבולות.. 
וככה אנשים צריכים לחיות לדעתי.
כי פרופורציה, אם הייתה דרך התמודדות אמיתית,
היא הייתה פועלת לשני הצדדים.
״אל תשמח יותר מדי שהתחתנת, 
יש אנשים בעולם ברגעים אלה שזוכים במיליונים בהגרלת הלוטו.״

ואם ככה היינו מתנהגים, היינו חיים באמצע, תמיד.
בלי ימין ובלי שמאל, בלי לבכות ובלי לשמוח, בלי לכאוב ובלי לאהוב.
פשוט בתוך מציאות פושרת.

אם כל החיים שלך אומרים לך לחיות בדרך שלך בלי להשוות לאחרים, 
למה שתיקח דברים בפרופורציה?
תשתגע. עכשיו.

תגובות