יצירות אחרונות
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (10 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סלון ספרותי: 20 (18 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/12/2024 11:30
שירים
דממת האלוהותאני נדרשת להבין את אותם האנשים שמבקשים להיטיב ויוצאים- מרעים. מעשים טובים אמורים להביא שלווה ונחת אדישות מביאה למעשים אחרים(?) בל יאומנו אי לכך, מי אנחנו – יצורי העפר ילודי חזון ותקווה של אלוהות נסתרת בלתי מושגת במראה אני רק אני, אישה, שקולה מערער את עצביהם של אוהביו מוקיריו ומעריציו של בורא כל העולמות והוא אחד עלום ודומם מאוד. אדם, היצור שנברא מתוך רצון, במהותו מבקש היאחזות, אוזן שתקשיב לו, אבא עליון. שתקן הוא אלוהינו. דומם מאוד בתוך התוהו ובוהו העולמי, בתוך הרעש המקומי
. וזה טוב. כך ניתנת לאדם הזדמנות למצוא את האיזון. את האני הפנימי בדממה אישית. פלא שישנם פסיכולוגים ופסיכיאטרים ? אלה הם מלאכיו. שליחיו המבינים לנפש האדם.
פנינה לביא - תשע"ד תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |