שירים

דודאים



כמו ענן בודד בשמיים של סתיו
כמו השפוי היחד בבית משוגעים
כך בין אלפי פרחי לב הזהב
על צלע ההר גדלים דודאים

וילד קטן, שקטף בגבעות
זר פרחי דודאים ריחני וכתום
להביא לאימו, למודת הדמעות
לא ידע שיהיה זה מותו של התום

פרחים שהאירו לילות בלי ירח
פרחים שהמלך גידל וטיפח
בחורף, עוד לפני שהסמדר פורח
הדודאים
הדודאים נתנו ריח

ובלילה ההוא, דודאים שהפכו
בניגוד לרצונם לעובר לסוחר
שינו את טבעם, צרחו ונשכו
ומאז הם אינם נקטפים כך יותר

וגם אם אקח לי פרחי דודאים
לא אציגם לראווה בשום אגרטל
אוסיפם למשקה, שאיננו טעים
אך אשתה אם יכני נחש או נבל

פרחים שהאירו לילות בלי ירח
פרחים שהמלך גידל וטיפח
בחורף, עוד לפני שהסמדר פורח
הדודאים
הדודאים נתנו ריח

תגובות