שירים

פצצת התום



כבר שנים שבכל לילה של ירח
הוא יושב ליד פסנתר בבר קטן
בוכה על האהבה ומחזריה
אצבעותיו בוכות איתו בשתיקתן

בשעות בהן מולך השאול, התוהו
בסמטה שאף נביא אינו מכיר
שר לתוך מיקרופון בודד כמוהו
על אהבה ועל פנים חיוורות כמו קיר

וכשהוא שר לאט, אין איש שלא דומע
בשקט של ילדות, בכאב יתום
וכשהוא מנגן אין איש שלא שומע
את התווים שמרכיבים פצצת התום

אצבע שוב רודפת אחרי אצבע
רוקדות על הפסנתר כמו בלט
היתה לו אש שאיש אינו חפץ בה
את כל געגועיו היא ממלאת

וכך כל לילה הוא חוזר ושר את
הנבואה שהוא שמע על הר נבו
רק מרחוק יראה הוא את הארץ
רק מרחוק, אך שמה לא יבוא
רק מרחוק, אך שמה לא יבוא.

תגובות