פנטזית ממלכת האופל

ממלכת האופל אש ועשן
אפלת יום ולילה הכול מעונן,
עמירע מלך שחור הזקן
להרים את הראש לאיש לא נתן.

בת המלך עיניים ירוקות
כתר שחור שמלות ארוכות,
לאינור נסיכת האגדות
במגדל גבוה שנים בודדות.

חלומות על עתיד בזהב היא רוקמת
מחלצות אור וזיקים היא חולמת,
מבעד לחלון היא מתבוננת
על עבדי אביה היא מקוננת.

אליטוב נסיך ארץ האגמים
דוהר על סוסו ברבות הימים,
חרב הכסף צמודה לירכו
עדין לא יודע מה צופנת דרכו.

גוף חסון ותלתל שחור
עיניים בורקות גדול המאור,
חדוות חיים , חיפוש הרפתקאות
לא שבע מעולם המראות.

בראש צבא של אבירים הוא דוהר
לגרוש האופל הוא ממהר,
להביא אור לארץ רחוקה
את פני הייאוש לסלק מדרכה.

הקרב

אבירי שחור הזקן
בלבוש קלשוני השטן,
שריונים שחורים ומסכות השחור
סכיני החוד , רומחי הקור.

מתוך ערפל האופל הם מגיחים
קול רעם אדיר של תופי הסער,
מתוך יערות הפחם הם מגיעים
כחיות מתוך היער.

עמירע המלך בלבוש האופל
עיניים בורקות בשנאת אדם,
חרב הברזל מכה בעורף
ראש מתגלגל אל תוך החורף.

אליטוב ואביריו במהירות מתקדמים
מארבי פתע ותחבולות מבצעים,
בחוכמה ינהלו מלחמה
ינפצו את קירות החומה.

זעקות קרב מלחמת חורמה
סיף בסיף נותנים מהלומה,
שחור מול אודם התקווה
להשיב כל הזמן מלחמה.

לפתע ממטר של חיצי האור
שובלים של אש אל מול השחור,
נפרצה חומת האופל לקרן האור
דרכו של הלוחם לעבר הדרור.

בדהרה הוא מגיע למגדל
מהחלון מתבוננת היא ממעל,
מפגש של עולמות מרוחקים
לאן יובילו השבילים.

המפגש

נסיכת האופל מחלון מציצה
תימרות אש ועשן הקיפו את הטירה,
זעקות הפצועים , דיממת המתים
מפגש אדום בשחור נתזי הגיצים.

אותו היא שונאת , את נסיך הדרור
כך למדה כל החיים,
נערותיה מסביב זועקות
מפחד המוות הם יראות.

עולה הוא במדרגות המגדל
את הדרך בחרבו מפלס
את שומרי הארמון פולח החץ,
לדלת עץ גדולה וכבדה
מאחוריה שומע קול זעקה.

לתוך החדר הוא נכנס
בסערת קרב נושם ונסער,
מולו היא עומדת וסכין בידה
את חייה לקחת היא התכוונה.

את ידה בחוזק תפס
מבט ראשון בעיניה נתן,
משהו קרה לליבו
שעד כה היה חזק ואיתן.

ברגע זה הוא ידע
שגורלו נקשר בגורלה
ולהמשיך בלעדיה לא אפשר
משהו בליבה גם בער.

הציפיה

על סוס לבן אותה הרים
בדהרה לכיוון ההרים,
מסביב ריחפו פרפרים
פרחים בצבעים ססגוניים.

מתוך האופל לאור יצאה
אור נגוהות אותה סינוור בעוצמה,
סינוור שנאת אויב אלים
משום מה ליבה מסרב להסכים.

שערותיה הזהובות ברוח מתנפנפות
עיניה לפתע נפקחו למראות,
יערות ירוקים , מים ומפלים
ברקע שומעים קולות ציפורים.

שערו השחור במחלפות מסתלסל
בליבו ציפיה דרוכה , קדימה להסתכל,
לעתיד מה צופן בחובו
נערה זו שבתה את ליבו.

גופו בגופה
תוך כדי דהירה,
משיכה בלתי מוסברת
חום האש הבוערת.

שניים לפתע מבינים
שמאז תולדות השנים,
ביחד נועדו למלוך
לנצח בזמן הארוך.

 החידלון

עיניים עצומות בוהק היופי
מונחת על אפריון הזהב,
לא קול לא תנועה
רק תפילת השכינה.

עומד הוא ניצב ויודע
שדמה הוא סם חייו,
ללא צחוקה המתגלגל
דמעות יורדות מעיניו.

בשורות אחת אחרי השנייה
על אש בארץ אוכלת,
שמים יפים בעשן מתכסים
מירוק לאפור
קור הכפור.

בידו תרופה לעמו
אך מי ירפא אותה,
דמות חסונה ויופי התלתל
לאן ייקח אותה הגלגל.

נחוש להמשיך
נקרע ממיטתה,
עוד משימה אחת נותרה
להשמיד את כוח הרע.

דמעות בעיניו לדרך יצא
להקים מארב לכוחות הרוע,
בעמק ירוק ושקט צבאו נערך
ללא שקט ומרגוע.

סופת אש הכול מכלה
מאנוש ועד חית השדה,
אגמים למדבר צחיח הופכים
שדות ירוקים לקור הסלעים.

הם מגיעים בשעטה
ממטר חיצי האור,
מפגש אחד מול אחד
בקרב עקוב דם,
עד ששניים נותרים העולם לא נדם.

עומדים אחד מול השני
השחור והאדום,
יודעים רק דבר אחד
רק מנצח אחד .

מכת חרב,
התחמקות,
תנועה מהירה
אחד נופל שדוד.


מכיס האחר נופלת קופסה
לתוך האגם הקפוא,
השמש לפתע מאירה
משתקפת בצלילות המים
יער ירוק ופרח מבצבץ
מול כחול השמיים.

נסיך בודד בדרכו לארמון
בדרך מריע לו ההמון,
ליבו שסוע מחץ האהבה
ממתינה היא לו על סף המדרגה.