עכשיו את הדמעה

אַתְּ הָיִית הַמָּזוֹר

לִמְצוּקוֹתַי,

הַחִיּוּךְ שֶׁהִדְלִיק אֶת הָאוֹר

בַּחֲשֵׁכוֹתַי.

אַתְּ הָיִית הַיָּד שֶׁבֵּרְכָה

צְעָדַי,

הָרֹגַע שֶׁעָטַף אֶת כָּל

מַכְאוֹבַי.

וּפִתְאוֹם, הִגִּיעָה הָעֵת

לְהַחְזִיר לָךְ.

לְחַבְּקֵךְ, לְנָשְׁקֵךְ, לְלַטְּפֵךְ.

לָשִׁיר לָךְ.

לִבְכּוֹת אִתָּךְ.

לִבְכּוֹת לָךְ.

אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה יָמִים

שֶׁל גְּסִיסָה אִטִּית וְאַכְזָרִית,

כַּאֲשֶׁר הָרְעָלִים,

שֶׁהַכָּבֵד כְּבָר לֹא סִנֵּן,

הִסְתַּנְּנוּ אֶל כָּל אֵיבָר בְּגוּפֵךְ,

וְזַעֲקוֹתַיִךְ הַמִּתְחַזְּקוֹת

שָׁבְרוּ אֶת מַה שֶׁעוֹד יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת

אֶל מוּל חֹסֶר הָאוֹנִים הַנּוֹרָאִי.

וְלֹא וִתַּרְתִּי, גַּם כְּשֶׁאַתְּ בָּחַרְתְּ

לְהַפְסִיק לְהֵאָבֵק וְיִחַלְתְּ

לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמָּוֶת.

הֶאֱכַלְתִּי אוֹתָךְ בְּמַזְרֵק,

חִתַּלְתִּי, קִלַּחְתִּי אוֹתָךְ בַּמִּטָּה.

קְרֶם בַּיּוֹם. קְרֶם בַּלַּיְלָה.

לִיפְּסְטִיק. לָק.

כִּי תָּמִיד חָיִית יָפָה

וּמַתְּ יָפָה וּטְהוֹרָה.

אַתְּ הָיִית הַחִיּוּךְ

שֶׁל יָמַי וְלֵילוֹתַי,

עַכְשָׁו אַתְּ הַדִּמְעָה

שֶׁל מַה שֶׁנּוֹתַרְתִּי בְּחַיַּי.