הייתי או לא הייתי...?

תודה יקרה,

את שהלכת אתי על קו המים, ראית שלא נשארו סימנים

והעגורים וחלומות ומדבר - שם השארתי סימן.

תודה חנה יקרה,

מה לעשות, זה טבעם של המים שהם מוחקים הכל.

תודה נאור ידידי,

תודה שאתה הבחנת בשתיקת המדבר שהיא מלאה בקולות

ששם ישנן מילים רועמות.

יקרה שלי,

את יודעת את דרך מעופם של העגורים שם מעל המדבר

את יודעת את אותו עולם של חלום חקוק בסלע שבעולם אחר

את יודעת את הדברים שנשטפים על ידי המים

את יודעת את היותי.

תודה.

תודה נטע,

המדבר בשתיקתו שמר רישומי, המים בשאונם בלעו מילותי.

וחוץ מזה את צודקת - אני מדברת יפה אל המדבר והוא משיב לי.

זיגי יקירי,

אתה גורם לי להסמיק ואני אדומה כמו הנורית שבשדה.

מילים כאלה לבי רחב לקראם.

תודה ידידי, תודה.

אני זוכר שיש לך רגש מיוחד למדבר

שם את חורטת חלומות באבן חול לבנה

וגם את העגורים את אוהבת

והם ידעו עם חילופי עונות שהיית שם

ועל קו המים שם ליד הים

ופסיעותייך לא הותירו סימן

שיר מקסים

פסיעותיך לא יותירו סימן אך את טביעותיך

יגלו העגורים בחלוף העונות

שיר קסום נורית יקרה ואגב גם שיריך יותירו סימן כי

הם פשוט ניפלאים ונוגעים

יום נהדר

מרים

המון תודדה מרים יקרה על מילותיך

תודה ענקית על הפירגון

חמם את לבי.