שירים

פזמון


אני רוצה לכתוב את העצב הזה
אבל אין לו מילים
רק זכרונות שעוד ערים בי
ודמעות של אחרים.
זה אותו הפצע שנותר
ואיתו הגעגוע
זמן לא מרפה שום דבר
עברו כמעט שנתיים.

הכל כאן נעצר
בעיקר השמחה
במלחמה הזו הפסדנו
״אלוהים! את חסרה״
אני חולם אותך כל לילה
ובבוקר שאחריו
כמו הייתי מסתלק ממני
ואף פעם לא שב

אני רוצה לעצור את הפחד הזה
כשזיכרון הופך אויב
בדידות שאי אפשר לשיר (אותה)
רק בגלל זה אני כותב.
והחיים בקול קוראים לי
לחזור ולתפקד
אני רוצה לעצור את העצב הזה
אך לא מוכן עוד
לשחרר.

תגובות

אילנה בר שלום / פזמון / שיקו / 22/02/2014 23:46
גלי צבי-ויס / נאחז בעצב / 23/02/2014 07:12
יצחק אור / זכרון / 23/02/2014 08:00
נורית ליברמן / אני חולם אותך כל לילה / 23/02/2014 09:47
שיקו / היי אנשים אני לא בדיוק חדש כאן / 23/02/2014 10:46
שיקו / נכתב כל אמא ז״לבעבר כת / 23/02/2014 10:48
נטע התמר / אך לא מוכן עודלשחרר.יפ / 23/02/2014 14:14
יקי דסא© / חזק! / 24/02/2014 16:46