תמונות

גלי שלי, האם אני אצליח פעם לכתוב ואת לא תראי בדיוק את מה שמסתתר מאחרי הדברים...  כנראה שלא. זוהי המציאות של נפשות תאומות.

את כל כך צודקת יקירה ההוה היה כאן וכבר חלף ויש כאן רק עתיד - הילד הקטן עתידו לפניו

הנמלים בונות להן קן חדש או שמשפצות את הישן וממלאות אותו במזון ומעברן על המכסה הוא רגעי

המרק הוא יהיה מוכן לצהרים של מחר

ואין עבר, הוא טמון עמוק... צריך לחפור כדי לגלותו אבל מי רוצה לחפור עמוק בחול, ובחוף הים כשחופרים עמוק - עולים המים וממלאים את הבור...

בדיוק כך, נפש תאומה שלי. זה המקום, זה ההווה, העבר והעתיד. כל דבר מונח כאן במקומו, רק לחפור עמוק. למרות שביקשת לא לחפש משמעות, לא יכולתי להימנע מלראות אותה שם טמונה.

אז ביקשתי אז מה... אבל את הרי יודעת אותי יותר טוב ממה שאני יודעת

ואת תמיד מחפשת יקרה את האמת שלי ואת תמיד רואה את הטמון עמוק בתוכי.

את חווה את רגעי רגעי ההווה ונוצרת את העתיד בליבך

אני רואה בשירך הרבה אופטימיות וזה ניפלא

ממני מרים

תמונות אשר רצות בראשך

סיר המרק והנמלים המטיילות

הילד המשחק בחול

תמונות חיים

כתיבה ניפלאה  נורית היקרה

שבוע טוב

זיגי ידידי, אני באמת לא יודעת מאיפה באים וצצים לי השירים

ולגבי הנמלים, כשמשאירים קרפלאך על השיש במטבח - באות הנמלים...

וואו יום טוב ידידי היקר, איזה יופי

ואני ראיתי רצף תמונות ולא ידעתי מהיכן הן צצו לי

תודה על פרשנותך היא מקסימה - כעת אני מבינה מה כתבתי.

תודה ענקית על דבריך אהובה יקרה.

תודה חנה יקירתי

אני משאירה לך את הג'וקים, אני אשאר עם הנמלים...

תודה נטע יקרה, אלו הבזקי מראות

וזה עתיד ואת הבחנת שגם ההוה הוא כבר עבר.

תודה ידידתי היקרה,

תמונות ילדות ועם הפנים קדימה, ההווה כבר עבר והעבר איננו.

תודה יקירתי על המחמאות.

תודה יקרה שלי

אני מקווה שכל מה שיש בסיר גם טעים

עוגות של חול בטח שלא נאכל.