נשק קטלני
נכנסת לחניון בנין הזכוכית במכונית ה"מזדה" הכחולה , רונה ראש צוות התוכנה של החברה לבושה במכנסי הגינס הכחולות אותם רכשה בחנות יוקרה בקניון וחולצת הטריקו בצבע הטורקיז שהשתלבה עם עיניה הכחולות סגולות . בצעדים מדודים היא נכנסת לחדה ומתיישבת על כסא העור מול צג המחשב ומתחילה לעבור על תוכנית העבודה להיום. נזכרת במסיבה של אתמול בה היא ומספר חברים חגגו בבר מאחד המפורסמים בתל אביב , הבירה זרמה כמים והבדיחות התעופפות ולא נשאר עובד בחברה שלא עבר תחת שבט לשונם החדה . לקראת חצות נכנסה למכוניתה ונסעה לביתה . היא אוהבת את הנסיעה בחצות הלילה הכבישים ריקים והיא בתור חובבת סיכונים , לוחצת על דוושת הדלק ומאיצה , תחושת המהירות מעבירה רטט קל בגופה והיא חשה בתחושת החופש , שערה מתנופף ברוח , עיניה בוהקות זה עושה לה את זה.
" מתי תמסרי לי את הגרסה הבאה של בתוכנה? " קול מעיר אותה מחלומותיה , הוא ניצב לידה ועיניו השחורות מתבוננות בה. גיל , סמנכ"ל החברה והאחראי על השיווק הבינלאומי , עומד וממתין לתשובתה. רעד קטן עובר בגופה , מין ערגה לא ברורה עיניו המתבוננות מעבירות פנימה לתוכה גלים בלתי מוסברים הגורמים לרטט קל ונעים , מקווה שהמפגש לא יסתיים. "האם את תהיי מוכנה בזמן הוא חוזר ושואל? " , "כן" היא עונה והוא עוזב את החדר נעלם כלעומת שבא. היא עדיין מרחפת מדמיינת: מלטף הוא את לחייה בעדינות עוצמתית שפתיו מרפרפות אל מול שפתיה . מניחה את ראשה על חזהו ומתמכרת לחיבוק חזק וממריאה לעולמות אחרים. חוזרת היא לצג המהבהב עבודה גדולה עוד עומדת בפנייה אם רוצה לעמוד בלוח הזמנים.
גיל עובד כארבע שנים בחברה הוא הקים עם יורם את העסק ואף היה אחראי על המכירה הראשונה מעבר לים. כל עיתותיו הוא השקיע בנסיעות, סגירת עסקות בארצות רחוקות . אומרים שבזכותו החברה נקנתה על ידי חברת האם האמריקאית. כול העובדים חיבבו את גיל עת עבר במסדרונות החברה חייך לכולם , הוא הכיר את כל העובדים ואף ידע לומר לכל אחד את המילה הנכונה בזמן הנכון. בימים אילו התרקמה עסקת ענק עם סין והוא היה בתוכה בכול גופו ונפשו.
יום שישי בערב המסיבה בעיצומה , יורם מנכל החברה הזמין מספר בעלי תפקיד בכירים לביתו לערב ריקודים. על שפת הבריכה נערכו מספר שולחנות עמוסים במיני מזון מהמשובחים שקיימים. פרוסות הנקניק המתובלות השתלבו בנתחי האנטריקוט והסינטה שנשלפו והועברו מהגריל הסמוך. מיני סלטים רבים קישטו את השולחן והפכו אותו לתמונה צבעונית המגרה את החיך. עיגולי סושי מסוגים שונים , ירקות מוקפצים ומיני דימפסאן נערמו על צלחות , החסילונים הצלויים ומיני הדגה כאילו קראו לסועדים לקחתם. ברקע התנגנה מוזיקת ריקודים סוערת והזוגות והשלישיות רקדו באקסטאזה על רחבת הריקודים. מדי פעם עברה עגלת המשקאות והרוקדים " תידלקו" וסער החושים סחף את כולם כסופת רוח החולפת וגורפת באש הריקוד. רונה לאחר מספר משקאות , ריחפה כל גופה אחוז תזזית ונע בצורה מתערפלת ויוקדת על רחבת הריקודים .
גיל ישב בצד והתבונן ברוקדים , ישב וחלם , הוא היה מודאג מלוח זמנים של התוכנה שהייתה צריכה להיות מעוברת החודש להונגקונג והנושא הטריד את מוחו ולא נתן לו מנוחה. הוא נכנס לאחד החדרים והתיישב על אחת הספות ושקע במחשבותיו. רונה שאיבדה מעט את דרכה טעתה בין החדרים והופיע לפתע מול עיניו של גיל. היא הזיעה והתנשפה , עיניה הכחולות בערו באש נעורים , חולצתה השקופה הבליטה את זוג שדיה המוצקים ופיטמוטיה החומות הזדקרו בצורה שובבית , רגליה הארוכות והשזופות היו חלקות ללא פגם ארוכות עד כדי כאב , שפתיה האדומות היו פתוחות לרווחה וקוראות לעצמן דרור, היא התיישבה בסערה על הספה והחלה לגלוש לכיוון גיל. עיניה נפגשו בעיניו ידה החליקה על רגלו ושפתיה רכנו אל עבר שפתיו . "לא" היא שמעה לא שומעת , "אני מצטער זה לא מתאים לי" הוא אמר קם ועזב את החדר.
יום ראשון מכוניתה נכנסה לחניון החברה , היא התחילה לפסוע לכיוון חדרה , מזווית עינה קלטה את גיל משוחח עם יסמין מנהלת הרכש , פניו היו מעט סמוקות עיניו היו בוהקות ויסמין הסתכלה עליו כעל אהוב המגיע ממרחקים. עיניה הירוקות היו פקוחות לרווחה והיא גמאה בצימאון כל מילה ממילותיו.
סכין חדרה לליבה , דקירת קינאה הציפה את גופה של רונה. כאילו קיבלה אגרוף בבטן זה היה שם וזה יצא. היא הגיעה לחדרה התיישבה החלה להקיש במרץ על המקלדת , בכוח ובכעס על מנת לשכוח את התמונה שראתה.
יום שלישי אחרי הצהרים , זה היום שרונה מסיימת מוקדם היא החליטה שאין טוב מאשר לקפוץ לים לשכב על החול לשמוע מוזיקה ולהתנתק מהעולם. שרועה היא על מגבת החוף עיניה עצומות , מידי פעם פוקחת עין תורנית לסקור את השטח. לפתע בפינת החוף השוממה הופיעה לה תמונה של זוג מוכר. גיל ויסמין יושבים שם ומסתודדים , השיחה ביניהם קולחת , קולות צחוקה של יסמין נשמעים למרחקים. ידו מלטפת את ידה מטפסת ועולה אל לחיה ושפתותיהם נפגשות בסערה אש לוהטת . הם איבדו קשר עם העולם.
רונה הרגישה כאילו היא רוצה להקיא , היא קיבלה בעיטה ישירה אל תוך נפשה . התמונה שנמחקה חזרה יותר לא תמחק. היא אספה את חפציה ועזבה בדמעות את חוף הים.
יום חמישי המזכירה של יורם קוראת לגיל בנושא דחוף ביותר, גיל נראה עוזב את משרדו של יורם נסער ונדהם.
יום ראשון גיל נראה בא לאסוף את חפציו , עיני כל העובדים נעוצות במנהל המצטיין אשר היה חלק בלתי נפרד מהחברה מזה שנים . הוא הצועד לעבר הדלת המרכזית של החברה . השמועה אמרה שאחת העובדות התלוננה עליו שהטריד אותה ועל כן הוא התבקש לעזוב את החברה.
