שירים

געגוע

מטמונים השכימו את בוקרי
ערמו בגדים בקצה המיטה.
לשו רגעים נדירים
כבמעשה אפייה.
והייתי הרוח החייה
שלהם.
כיסופים שעברו עצרו
בתחנה הסופית
לפני מימושם.
חובקת רגעים של געגוע
למילה, לאיש, לאם ואב
צורפת אותם להוויה
של מחסור וממשיכה הלאה
בדרכי.

תגובות

אילנה בר שלום / מחסור / אסנת אלון / 08/03/2014 19:58
אודי גלבמן / שיר כל כך... / 08/03/2014 20:08
גלי צבי-ויס / כיסופים ומחסור / 08/03/2014 20:27
נורית ליברמן / חובקת רגעים של געגוע / 08/03/2014 20:37
יום טוב צבי / ממשיכה הלאה / 09/03/2014 07:29