פָּרָשָׁת תַּזְרִיעַ, /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                           

פָּרָשָׁת תַּזְרִיעַ, /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

פָּרָשָׁת תַּזְרִיעַ .....

עוֹסְקֶת בְּמַצָּב טֻמְאָתוֹ,

שֶׁל הָאָדָם.

וְהַדְּרָכִים לְהִטַּהֵר מֵהַטֻּמְאָה.

הָרִאשׁוֹנָה הוּא טֻמְאַת הַיּוֹלֶדֶת,

שֶׁנִּטְמֵאת עִם צֵאת הַוָּלָד.

בְּסִיּוּם טֻמְאָתָהּ,

עָלֶיהָ לְהָבִיא לה' קָרְבַּן תּוֹדָה.

יֵשׁ הַמְּפָרְשִׁים כִּי קָרְבַּן הַתּוֹדָה,

בָּא לְכַּפֵר עַל שֶׁבֵּעֵת צִירֵי הַלֶּידָה,

תּוֹקְפִים צִירִים כּוֹאֲבִים אֶת הָאִשָּׁה,

וְהַיּוֹלֶדֶת נִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא תַּחְזֹר וּלְחַוּוֹת שׁוּב לֶידָה.

טֻמְאָה חֲמוּרָה בְּחַיֵּי הָאָדָם,

הִיא טֻמְאַת הַצָּרַעַת.

הַקַּיֶּמֶת בִּשְׁלוֹשָׁה מִישׁוֹרִים,

בָּאָדָם, בְּבֵיתוֹ אוֹ בִּבְגָדָיו.

בְּמִקְרֶה זֶה הַכֹּהֵן,

קוֹבֵעַ אִם מְדֻבָּר בַּצָּרַעַת.

אִם כֵּן,נִשְׁלַח הַמְּצֹרָע,

לְהֶסְגֵּר וּבִידוּד מִחוּץ לַיִּשּׁוּב.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה,

בְּשֶׁל עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע.

לָכֵן מֻרְחָק הַמְּצֹרָע מִן הַמַּחֲנֶה,

כֵּדֵי שֶיְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, יְהַרְהֵר,
יַחְשֹׁב וְיַחְזֹר בַּתְּשׁוּבָה.

הַשַּׁבָּת הִיא שַׁבַּת הַחֹדֶשׁ,

בָּהּ מְבָרְכִים אֶת חֹדֶשׁ נִיסָן.
שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה,

שֶׁהוּא רֹאשׁ חֳדָשִׁים לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה .

שַׁבַּת שָׁלוֹם ,

חֹדֶשׁ טוֹב וּמְבֹרָךְ