עתיד אינסופי או עבר קצרצר?

אני אוהבת גדי את תיאור השעונים

זה של הקשיש וזה של הצעיר

המחוגים זזים אחרת...

נכון שהזמן הוא אשליה

ומבחינת היקום הוא משהוא בלתי נתפס

בעולמנו,

שהוא רק נקודה קטנה בו.

ובחור השחור אין אור

שם זה הסוף של כל הסופים.

נכון שאין אנחנו אחראים על לידתינו ובמידה מסויימת גם על המוות. על העתיד לא תמיד יש לנו שליטה והעבר כבר איננו אבל גם ההווה כמעט ואינו קיים. כי הרגע של ההווה הוא מיד הופך לעבר.

בימי הביניים לא היה בשפה המושג הווה. present הוא יחסית מושג חדש.

תפיסת הזמן משתנה עם הגיל. לאדם הצעיר - כל החיים לפניו

והזקן מתרפק על העבר, הוא כבר לא מתכנן דברים קדימה...

צודק ידידי היקר, כשצעירים זה רק עתיד וכשמתבגרים (אני נזהרת במילה זקנה...) העתיד קצר וישנו העבר.

הצעיר העתיד מלא בתקוות בחלומות ובתוכניות, אבל הזקן, מה יש לו לזקן בחייו - תמו תוכניותיו חלומותיו נשכחו ורק זכרונות עדיין ממלאים את ימיו, גם אם הם קצרים.

העתיד הוא אין סופי העבר הוא קצר וכבר חלף - אז בא ידיד יקר שלי ונחייה את החיים היפים עכשיו.

חג פסח שמח וכשר נאור יקר.

אדם צעיר מטפס במעלה החיים, הפיסגה רחוקה שם בין העננים. אבל לא בוער למהר ולהגיע אליה.

אפשר לנוח בצל העצים, לראות ילדים משחקים ויש להם את כל הזמן שבעולם. כמה שנים בגן המון שנים בלימודים ועדיין יש המון זמן...

וגם כשקצב החיים מואץ הוא לא באמת ממהר, הוא רק במימד אחר פועל. הכל לאט זז.

אדם צעיר לא שומע את תקתוקו של השעון, והיום שעונים כבר לא מתקתקים רק בשקט המחוגים זזים. יש לו עדיין את כל הזמן שבעולם הפיסגה לא בורחת לשום מקום היא תמיד תהייה שם - הוא בטוח בכך, החיים הם אינסופיים.

על הצג מעבירים מצגות במהירות - תינוק נולד והנה הוא מחייך ומתיישב והולך, ובכמה שניות הוא כבר את ילקוט בית הספר נושא על גב ולתורה עולה והנה הוא חייל ונושא רובה על שכם והופ הוא מתחת לחופה וילד הוא נושא על ידיו ועוד דקה עוברת והילד היה לאיש שמנופף לו לשלום. והוא מממשיך להתקדם קמטים על פניו גופו מצטמק הוא...

מביט הקשיש על חייו הם חלפו ביעף כמה דקות של מצגת ביוטיוב. עבר קצרצר כל כך

קראתי את דבריך יקרה שלי, הם כל כך נכונים הם כל כך אמתיים. את מביטה על חייך ורואה את השינויים והם הזכירו לי את אותן מצגות שרואים היום ביוטיוב ובצורה כל כך אכזרית מראים את העבר הקצר הזה של החיים. שלש דקות קצרצרות שח סרטון, לידה - ילדות - בגרות - זקנה - ...

ואני - השיער כבר הלבין גם מקט חדש צץ לו. אמנם כבר לא בת ארבעים אבל עדיין צעירה (כמעט כמוך גלי יקרה, ואת עדיין ילדה) אז בואי נתעורר כמו שאת אומרת כי המלאכה עדיין מרובה. ועדיין יש המון אהבה להכניס לזמן שנשאר.

בין עוגה שיצאה מהתנור וזו שכרגע נכנסה, אני מוצאת רגע פנוי ואני חוזרת לנושא שעורר כאן דעות שונות ובהמשך לדבריך יקירתי אצטט את קירקגור, שאמר:

 "החיים מתבהרים רק במבט לאחור אבל יש לחיות אותם קדימה."

מצא חן בעיני המשפט הזה, ואם לא היית מעלה את דבריו של שופנהאואר הייתי מציעה את המשפט הזה כנושא לדיון.

פסח שמח גלי שלי.

משה ידידי, הספירה לאחור מתחילה מרגע שאנחנו נולדים,

אבל כשצעירים לא חושבים עליה, מביטים קדימה וחושבים שזה אף פעם לא יגמר.

כשהשיער מתחיל להלבין והקמטים על הפנים מתרבים - אנחנו יודעים שהספירה לאחור מתקדמת בקצב מואץ.

חג פסח שמח לך וליקירך משה יקר.

תודה עליזה יקרה על דבריך. את כל כך צודקת. החיים מקבלים פרופורציות אחרות אחרי אבדן.

ועדיין כמו שאמרת "ממרום גילך" העבר הוא קצר והשעון מתקתק והעתיד כבר לא נראה אין סופי כמו שהוא היה כשהיינו צעירים.

אדם צעיר כשמביט קדימה - תמיד נשמע אותו אומר (כמו שאמרנו גם אנחנו) כל החיים לפני למה למהר.

כשמגיעים לגיל בו השיבה בשיער (הצבע אם צובעים מסתיר את הלבן לא את משמעותו) וקמטים צצים על העור, צריך להניח לעבר שהוא התקצר פתאום ולחיות את היום. להפיק את כל ההנאות שאפשר, לזרום עם החיים.

חג שמח לך עליזה יקרה ולכל יקיריך,

חיבוק ואהבה ממני

שאין באמת תכלית לחיים כי רובם מהולים בסבל ובמכאובים ובאכזבות,

אין תכלית לחגים ולשמחו מזויפות,כל החיים הם שגרה אחת גדולה ללא הבנה לאן כולם הולכים ורצים?

ואם אסתכל על החיים מנקודת מבטח רוחני יותר אני יכולה לומר שאם באמת יש גן עדן וגיהנום אז החיים האלה שווים כדי לחיות אותם כי אולי יש משהו מעבר שמחכה לכל אח אחרי מותו.

אולי באמת לכל החוסר משמעות הזו בסופו של דבר יש תכלית אמיתית שבגללה אנו כאן.

כל כך הרבה פסימיות יקירתי,

נכון שהחיים מלאים בכאב וסבל

יש אובדנם שקשה להשלים איתם

אבל יש גם יופי -

לראות את הטבע, פרפר מעופף או הים הכחול

לפעמים זועף ולפעמים שקט.

האם לא שווה לחיות כדי לראות חיוך של ילד קטן

להצליח במשימות להתגבר על קשיים במעלה ההר.

אם החיים הם שיגרה אחת גדולה - אנחנו עושים אותם כך.

אני לא מאמינה בחיים שאחרי המוות.

אצטט לך את דבריו של אפיקורס שאמר: כל עוד אנחנו כאן המוות איננו וכשיגיע המוות לא נהיה כאן עוד.

אז צריך להתייחס לחיים ולא למה שאולי יש אחריהם.

אני מאמינה בחיים ולחיות אותם. להנות מפרח שפורח מארוחת חג עם אנשים אהובים לקרוא ספר טוב או לצפות בסדרה קצת אידיוטית בטלויזיה. זה הכל שווה.

שיהיה לך חג פסח שמח מילה יקרה, זרמי עם החיים ותהני מהם.

וכבר 23 שנה בארץ מכיתה א' ובחיים שלי לא הצלחתי לעבוד ולהתקבל לעבודה פקידותית עלובה.

לכן החיים לא שווים שיחו אותם ומבחינת רואות עיני הן לא מעניינים כלל.

אני בכלל לא יודעת מה אני עושה פה אבל נמשיך לסבול בשקט ולעבוד בניקיון רק כדי להתפרנס.

חַיִּים של חֲלוֹם

17/4/14

חַיִּים של חֲלוֹם, עִרְפּוּל חוּשִׁים,

וְדִמְיוֹנוֹת עַל עוֹלָם אַחֵר טוֹב יוֹתֵר, אוּלַי...

נִסְחָפִים עִם הַיָּם לְגַלִּים מְשֻׁגָּעִים,

מְרַחֲפִים כְּשָׁמַיִם בְּהִירִים.

חַיִּים מְרַחֲפִים לָגַעַת בְּמוּדָע,

וְעִם הַתַּת מוּדָע לְהִתְמוֹדֵד.

לְרַכֵּךְ פִּגְעֵי עָבַר וְלֹא לִסְחֹב,

שְׁאֵרִיּוֹת שֶּׁלֹא נָס לְחָם.

אֶרֶץ וְשָׁמָיִם כְּמִקְשָׁה אַחַת,

מִתְקָרְבוֹת אֲרֻבּוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל.

מַסֵּכוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים וְצוּרוֹת,

פָּנִים מֻסְתָּרוֹת עֶקְרוֹנִית.

גּוּף נוֹסֵק וְגַּם נֶפֶשׁ,

לָגַעַת וְלָחוּשׁ אַהֲבָה נִבְחֶרֶת.

לְנַסּוֹת לְהַתֵּל בְּכַבְלֵי מְחֻיָּבוּת

פָּשׁוּט לְנַסּוֹת הַכֹּל.

חַיִּים שֶׁל תִּקְוָה, סַחַף אַשְׁלָיוֹת,

אַרְגְּזֵי כִּסּוּפִים לֶעָתִיד טוֹב יוֹתֵר, אוּלַי....

מַמְּרִיאִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ,

וְנוֹחֲתִים כְּכוֹכָבִים לִמְצִיאוּת כְּפוּיָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

כל כך נכונים הדברים האלה.

אלי ידידי, אתה מתמודד על עבר ומביט במבט

מלא כיסופים לעתיד טוב יותר.

תיארת כך כך נכון ויפה את החיים

ושתי השורות האחרונות בשיר

מבטאות את הכל:

"ממריאים עם השמש גבוה גבוה

ונוחתים ככוכבים למציאות כפויה."

תודה ידידי היקר על השיר הנפלא שצרפת לבמת הדיון.

מועדים לשמחה לך ולמשפחה.

תודה אילה, זה נכון זו נקודת המבט - ונקודת המבט היא מאד סובייקטיבית.

שבת שלום לך יקרה.

את צודקת דורי יקרה, כשמסתכלים אחורה על החיים ורואים כי חלפו מהר כל כך, עם עליות וירידות. אבל אם הרגעים היפים היו רבים - לא רוצים שיסתיימו.

שבת שלום וחג שמח יקרה שלי.