אור השמש

מבעד לתריסי חלון חדרי,

נקודות נקודות.

אני יוצא לחצרי

שם

השמש

כבר שוקעת.

כבר לא שומע ציפורים.

קריאות העורבים

רמות

חוזרות על עצמן.

הם ניצבים מעל

נקודות שחורות

על אנטנת רעפי גג ביתי.

עדיין עומד בסירובי להיפרד.

הדוכיפת כבר אינה נודדת,

משתהה על הדשא

מחכה לבן זוגה.

עץ הגויאבה

חסר בפרותיו

ריחו נמס

גזעו מצולק

וחוטר בו.

הממטרה כבר אינה מזמרת,

טיפותיה זורעת.

בפתח ביתי

שלכת האזדרכת,

פעם תפרחתה סגולה ריחנית

ואחר פירותיה

ירוקים

צהובים

נרקבים

על האדמה.

©