החיים מתבהרים רק במבט לאחור אבל יש לחיות אותם קדימה

אינני יודעת גלי יקרה אם זה היה מכוון, אבל לפני יום השואה המשפט הזה של קירקגור מקבל משמעות נוספת.

אבל לעיניננו, זה באמת פרדוקס, אומנם לא מסוג הפרדוקסים של זנון אבל עדיין זה תופס. חיינו את העבר עלינו לחיות את העתיד ובעצם אנחנו תקועים בהווה.

אבל בהווה אלו אינם החיים שהם הבעיה שיש לפתור אותה אלא זו מציאות שבה צריך להתנסות.

כדי להבהיר את הפרדוקס אוסיף עוד ציטוט משל קירקגור, "שד מרשע הרכיב על אפנו זוג משקפיים כאשר עדשה אחת מגדילה כל דבר לממדים מפלצתיים ואילו האחרת מקטינה מאד את הכל."  זה מה שקורה לנו כשאנחנו מביטים על העבר. קירקגור הציע גם לקחת את ידיעת המוות כמדריך לחיים משמעותיים יותר. וזה שוב מחזיר אותי אסוציאטיבית לאחור לדבריו של בורחס שהעלתי כאן, "לו יכולתי לחיות מחדש את חיי...

ואולי הדרך שלך יקירתי היא הדרך להתגבר על חוסר הידע מן העתיד ולהתמודד עם הווה קשה - לבנות בדמיון פיתרון לסיטואציה וכנתקלים בה בעתיד אפשר להתגבר עליה. כי כמו שאמר ברנארד שאו, האדם לא חי כדי למצוא את עצמו אלה כדי ליצור את עצמו.

ומאחר והבמה היא שלי אסיים בעוד ציטוט מדבריו של קירקגור, גם אם הוא לא ממש שיך ובמחשבה שניה הוא כן שייך, "הצורה הנפוצה ביותר של יאוש היא לא להיות מי שאתה."

שבוע טוב גלי יקרה שלי.

מאחר ואת אוהבת ציטוטים (אחר כך גם גוררת אותי בעקבותם לשבוע של דיון בהם), הנה עוד ציטוט של קירקגור שקשור לעתיד ואני יודעת שאת תעריכי אותו; להעיז פירושו לאבד את האחיזה לרגע, לא להעיז פרושו לאבד את עצמך.

מאחר ואנחנו יוצאים לחיים עם פקודות חתומות, יש במסגרת הפקודות האלה לנסות ולבנות את העתיד תוך הסתמכות על העבר ולנסות לשנות את ההווה עם העזה. לפעמים אפשר גם לסרב לפקודה...

גלי יקרה, אני יודעת שאת סולחת לי אם אני קצת נסחפת זה בא מאהבה...

אתה צודק בדבריך נאור, כי החיים אינם בעיה שצריכה לבוא על פתרונה אלא מציאות שבה צריך להתנסות, מבינים את החיים במבט לאחור וחיים את ההווה כשהמבט הוא לעתיד.

שבוע טוב ידידי היקר.

אני רואה חנה שאתגרתי אותך וגריתי אותך להכנס אל הפילוסופיה של סרן קירקגור מעבר למשפט שהבאתי לדיון. הגעת אפילו לספרו "או או" שדן בין האטי והפואטי של החיים.

בהמשך דרכו עבר קירקגור לאקזיציאליזם הדתי ועבר באמת לעניין הסיפוק הנפשי.

אוסיף רק את דבריו של לאו טצה שאמר:

כשאתה מדוכא - אתה חי בעבר

כשתה חרד - אתה חי בעתיד

כשאתה בשלום עם עצמך - אתה חי בהווה.

זה בדיוק כך, לא נוכל לשנות את העבר אבל נוכל לקחת אותו, או למצער חלקים ממנו כדי לחיות את ההווה ולדעת כיצד להתמודד עם מצבים בעתיד.

שבת שלום לכולם מי היה קירקגור  סתם בן אדם כמו כולם הוא אמר אז אמר הרבה חכמים היו בעולם חיו כמו חכמים ולבסוף מתו כמו טיפשים .את העבר לא ניתן להשיב לעולם מה שהיה היה מת עשו שגיאות לא עשו מה זה משנה זה מת עברנו את פרעה נעבור גם את זה כול מצב אינו דומה למצב שחוויתם אחרי הכול יש לנו במעגל 360 מעלות מספיק חצי מעלה והמקרה דומה אבל לא אותו הדבר אז מה שהיה מת החיים שאנו חיים זה ההווה עם תקוות לעתיד אני כותב את המשפטים הללו ואני לא יודע מה יקרה בעוד רגע האם אני עוד  יחיה ??? אז מה לעשות האמת לחיות את הרגע עם תקוות לעתיד תמיד יותר טוב אחרי הכול מה הם החיים למה הם דומים למפגש עם חברים לפיקניק באים כולם עושים על האש מדברים מספרים סיפורים שרים שירם ולבסוף נגמר וכולם הולכים הבית זה בפיקניק ובחיים  לבסוף סיימו את תפקידם על במת העולם וחוזרים אל הקבר אל מתחת לאדמה כי מאדמה לוקחת ואליה תשוב אז ,,,הכי טוב חברים על תחשבו על העבר תחשבו על העתים אבל תחיו את ההווה  שבת שלום ,,,

  http://www.youtube.com/watch?v=CY1jPgkz9CY

היו זמנים  געגועים מילים לחן ביצוע גדי רוט 

גדי, קירקגור אמנם היה פיוסוף אבל כמו שאמרת, וכל כך נכון, הוא היה אדם שחי, השאיר אחריו דעות וספרים כמו שאחרים השאירו רהיטים או ציורים, ומת.

ואתה גדי ידידי היקר, אם רצית או לא רצית, העלת כאן מחשבה פילוסופית . שום מצב אינו דומה למצב שחווה אחר. אהבתי את הדימוי של המעגל וההטיה של הזוית בחצי מעלה וזה לוקח אותך למקום אחר.

והחיים הם ההווה, לחיות את הרגע עם תקוות לעתיד. כי שום דבר אינו אמיתי והאמת היא שום דבר.

ומתוך כך אני מאמצת את המשפט האחרון שכתבת.

ותודה גדי על השיר היפה שהוספת ועל שהצטרפת בדבריך היפים לבמת הדיון.

נחמד היה לי גדי יקירי להחליף אתך דברים בבמת הדיון.

המון תודה גדי על שיר קסום

על פילוסוף גדול

שאביו לימד אותו בדמיון להשתמש

לצאת לטולים ארוכים בלי מחדרו לצאת 

וגם צניעות וענווה

אבל גם נטיה לעצבות.

אני לא במקור קוראת את דבריו

אבל גם אני מנסה בכוחותי הדלים להבין.

וואו גדי, איזה שיר מקסים.

חי את הרגע

כי זה הזמן היחיד שיש

ומלא חששות מפני העתיד

כל כך יפה השיר.

להביט לאחור אילה יקרה, זה לא רק באכזבה. להביט אחורה זה ללמוד מן העבר, העבר היה גם תובנות שרכשנו בעקבות אכזבות ובעקבות רגעים של אושר.

העתיד מי ישורנו - אמנם מביטים קדימה בתקוה אבל גם בחשש, כי רק הווה הוא הקיים והוא הממשי.

קירקגור גם אמר שאנחנו יוצאים לחיים עם פקודות חתומות, אבל מהן הפקודות אין אנחנו יודעים ולכן בניית העתיד היא תוך הסתמכות על העבר, שהוא ידוע גם אם לפעמים מצטערים עליו.

זהו משפט חזק,אכן במבט לאחור-האדם רואה את התמונה באופן ברור,אך העתיד ניסתר ממנו-כי הנסתרות רק לאלוקים.אבל פעמים רבות אדם יכול על סמך נסיונו בעבר ללמוד לא לעשות את הטעויות שנית:איזהו חכם הרואה את הנולד"[מסכת אבות]

שבת שלום ובשורות טובות.

הבאת אהובה את המשפט האולטימטיבי - איזהו חכם הרואה את הנולד.

שבת שלום אהובה יקרה.