רעלה צהובה

דהרה על סוסתה האצילה - שחרזאדה קראה לה

וכמו שחרזאדה ידעה לתמרן את חייה

דהרה והמדבר לפניה

רק היא יודעת מסתריו

רק היא יודעת מרחביו

רק היא מאויב אכזר שם להסתתר

תדע.

השילה מעליה רעלה צהובה

שאל דיונה גבוהה התעופפה

נתנה לשערה להתבדר ברוח

כמו רעמה של סוסה ערבית טהורה

ובשמלה כחולה כמו השמים

וכמו האגם הנחבא שם בְּנְּאַת המדבר

דהרה אל עבר אורחת גמלים מדנדנת

שם גַּמָּל צעיר שלח אליה ידו

ולבה רָחַב

ובשמים - אללה חייך אליה.

גלי יקרה שלי, שירך לקח אותי אל המרחבים שאני כל כך אוהבת. אל המדבר שם השקט מלא בקולות, שם הרוח יוצרת תמונות. תודה יקירתי על הדהירה הזו שם במרחבים. אני אספתי אלי את הרעלה הצהובה ושמתי אותה כציפית לכרי.

תראי יקרה שלי מה עושות לי המילים שלך, במקום תגובה על המדבר שלי ושלך - ראיתי את בת המדבר ושערה השחור ושחור עיניה, וסוסה שחורה שעורה נוצץ מזיעה ושריריה רוטטים... וסחטת ממני שיר.

בינתיים כבר ראית את המדבר שלי את הדיונה הגדולה שראיתי בעיני רוחי כשחשבתי עליו.

שילבת בשירך סיפור ניפלא שמבטא המון אומץ של שחרזאדה

שנטשה את אורח חייה הקודם והפרימיטיבי משהו-הסירה את הרעלה

המסמלת אורח חיים שמרני והעזה ללכת אל הבלתי נודע

גלי יקרה-את מדהימה ושירתך מדהימה

יום ניפלא

ממני מרים

אהבתי מאוד את שירך,
על שחרזדה,
מאלף לילה ולילה,
שדהרה למידבר,
ברחה מפני הטליבאן <3

דוהרת בזו הסוסה

כתיבתך תמיד לוקחת אותי למסע של סיפור