לפינת התפוח-סוד הקונכייה ותשובתה

היא ישבה על החוף מול הים, השמש החמימה משזפת את עורפה, כפות רגליה טמונות בין גרגרי החול הרכים. בידה האחת אחזה קונכייה והקשיבה לרחשי גליה העמומים, מנסה לגלות סודותיה ובאוזנה השנייה הקשיבה לרחש גלי הים ההומים וחשבה על הים.

בים מים רבים, מערבולות, זרמים סוחפים וגלים. גלים אשר לעיתים שוצפים וקוצפים. גובהם רם וכדי להימלט מפניהם יש לצלול תחת לובן אדוותם או לעמוד מנגד, עד יעבור זעם. לעיתים, הים שקט מראהו שטוח, ללא הגלים. אז ניתן בקלות לצוף על פני המים להישיר מבט למעלה אל השמים, כחולים או מעוננים ולהתענג על אשליית השלווה. יש ימים בהם הגלים מגלים את אדוותם רק בהגיעם אל החוף ואחריהם הגלים הלא מאיימים, אשר גודלם רק במעט עובר את גובה פני הראש. כדי לזכות באלה הגלים, יש להעיז מעט ולהיכנס קצת פנימה. אז כפות הרגלים עומדות על פני הקרקע החולית וכשבא הגל המיטיב, ניתקות הן בקפיצה קלה מעל פני הקרקעית והעין יכולה לסרוק בקלות יחסית את פני השטח. כך ניתן לראות את הגלים הבאים אחריו, העתידים להגיע בזה אחר זה, ולהתכונן לקראתם. בו בעת, אפשר גם להסב קלות את הראש לכיוון השני ולראות את סוכת המציל. המציל, אשר ניצב איתן תחת סככתו, משקיף ממעל על הרוחצים בים ומשגיח אם השלום להם. כאשר אינו בנמצא, כל אחד לנפשו נשמר.

על החוף, ארמונות מחול ניתן לבנות. ארמונות גבוהים ויפים מראם כנטיפים, אך יש להיזהר ממזגו של הים, אשר גליו יכולים להטיל עצמם על הארמון ולכלותו כמעט כליל, עד היסוד. ברגע זה, על פני החוף, בתוך מערבולת יבשתית, תתכן שקיעה למצולות והצפה מכל עבר. ברגעים כאלה היתה שואלת את עצמה האם יש בה מספיק כשרון ויכולת להתנהל על פי החוף ובתוך הים?

אז שמעה את לחש גלי הקונכייה עונים על השאלות שחלפו בראשה ומגלים את סודה: היא כמו הים. כמו הים והחוף. אך לא ירחק היום, לחשה לה הקונכייה, שבו תמצא את שובר הגלים שלה.

©