פרח קיר - לפינת התפוח של אתי

פרח קיר

הבטתי ברחבת הריקודים

רגלים מפזזות גופים נצמדים

אני הייתי רק פרח קיר

שאף אחד לא קטף.

עליתי על ספינה

הים סגר מסביב

ביקשתי ידידים

הושטתי יד - קחו אותי

צחקו לי

אינך יודעת מה אמר אריסטו -

אין ידידים כלל.

החיים זרמו חלפו לידי

לא עצרו להביט בי

ביום חורף קר באתי אל הים

הוא קרא לי - שאב אותי אל תוכו

רוח זועם נשב

ואני הלכתי אל המים

הם ליחכו את כפות רגלי

צינתם עטפה אותן

הם עטפו את שוקי

עלו אל בין ירכי

הדביקו את בד השמלה אל עורי

חיבקו אותי ואמרו -

טעה אריסטו אנחנו ידידים לך

אמרו לי שהחיים הם חלום

ביקשתי להקיץ ממנו

אמרו לי שהיקיצה היא המוות

והמים המשיכו לעלות בגופי.

פתאום היא הייתה שם

ידה הושטה ועצרה בעדי

משכה אותי מתוך הגל שביקש לבלעני

הניחה גופי על החול הרטוב

ראיתי אותה והיא יפה כמו חלום -

הביטה בי בעיניים כחולות

כמו שמים ביום אביב בפרובנס

האם את מלאך או פיה - שאלתי אותה

לא, לחשה, אני חברה שלך

אף פעם לא הייתה לי חברה

יש אנשים כאלה שאף פעם לא היה להם חבר

חייכה

תמיד הייתי פרח קיר - אמרתי לה

עכשיו את השושנה שלי

אני אשמור עליך מפני כבשׂה

שלא תפגע בך לרעה

אמרה - ואמצה אותי אל לבה.