שירים

ובסוף ימי

ובסוף ימי
מה יאמרו?
שקוששתי זרדים
ברחובות אפלים,
נותן דעתי
אודות חום נוגע
באדרת עוניו של
הומלס נתון.
 
שברחתי מאישן של
מדורות ,
אוחז בידייך
במירוץ נואש
אחר תחליפים-
לקרירות הימים הנובלים. 
 
שבארץ רחוקה
אפוף הבלים
אני חולם  על עגבניות מעוכות
של שוק תל אביבי כלשהו
של שעה ארבע
ביום ששי.
 

תגובות

גלי צבי-ויס / עגבניות מעוכות בשוק תל אביבי / 19/06/2014 08:00
אודי גלבמן / what amazes me is that I wrote this poem / 19/06/2014 18:32
יום טוב צבי / מה יאמרו? / 19/06/2014 09:13
בסוף ימיך יאמרו את מעש / 19/06/2014 09:37
נורית ליברמן / אפיקורס אמר: "כל עוד אנ / 19/06/2014 10:44
אילנה בר שלום / ובסוף ימי / אודי גלבמן :-) / 19/06/2014 19:50