ליַתֶרּ דּוּמִיָּה - לפינת התפוח של אילנה

המון תודה יום טוב יקירי

אני כנראה צריכה רק טריגר קטן ושיר נולד...

יקר שלי, נעמו לי מילותיך מאד. אמנם גרמו לי להסמיק קצת אבל לא נורא. לפעמים הדברים היפים אינם רחוקים והם ממתינים לנו על סף לבנו.

תודה נאור יקר על החיבור - לשיר ובכלל...

אם קודם הסמקתי קצת - כעת אני מסמיקה לגמרי.

תודה אח יקר.

תודה אילנה יקרה, אני צריכה רק טריגר והשיר מגיע.

כשהבטחתי לכתוב לא ידעתי עדיין מאין יבוא שירי ונזכרתי בשיר שלי שהוקרא בערב יום הזכרון בככר בתל אביב והוקרן גם בטלויזיה - ופתאום גיליתי ששירים יכולים לקבל חיים אחרים ממה שאני נתתי להם.

ומשם זה התגלגל לכדי שיר חדש - תודה על ההערכה, ושירים הם באמת חלק מחיי. 

כל כך נכון גדי ידידי היקר

שיר נכתב מעצמו

והוא קרוב קרוב קרוב

הוא תמיד יהיה במקום שם אני

אם זה בים או במדבר

או בגן המשחקים עם נכד קטן.

תודה גדי על שיר שניתן לי כאן.

השיר וההשראה לשיר נימצאים בתוכנו ויש צורך רק  להשמיע אותו

לאחר השמעתו הוא יותר שלנו מאשר לפני השמעתו

מ   ק  ס   י  ם

תודה מרים יקרה,

את צודקת השיר בתוכנו נמצא

וכששמעתי אותו מוקרא בכיכר העיר

הרגשתי כמה הוא שלי - זו הייתה חוויה לגלות את זה.

תודה

תודה גלי יקרה שלי,

רק מי שמכיר את המימד הרביעי יודע

השירים הם בתוכי ובכל מקום בו אני נמצאת, גם כשאני יושבת מול השולחן במטבח אני נמצאת בים או במדבר. ושם (במטבח) גם ראיתי את הקונדור עף ומוטת כנפיו הגדולה הצלה עלי, זה היה מראה נורא הוד, והשיר היה לפתע על הדף - שם בדממת הלילה.

נזכרתי בדברים שכתב סורן קירקגור על ילדותו. הוא היה מטייל עם אביו בלי לצאת מן הבית - האב החזיק ביד בנו והטיול היה הלוך ושוב לאורך החדר, הם היו יוצאים מן העיר אל ארמון כפרי או סתם שוטטו ברחובות העיר כשהאב תיאר לו כל מה שהם ראו, גם ברכו אנשים לשלום, עצרו ונתנו לכרכרה לעבור - וכל זה בלי לצאת מן החדר, רק להלך בו הלוך ושוב. זו הייתה הדרך של האב לפתח את דמיונו של סרן הילד.

נזכרתי בשירו של ביאליק "לא זכיתי באור מן ההפקר"

"...זה הניצוץ עף, ניתז אל עיני

    ומעיני - לחרוזי."

ולי יש את המימד הרביעי ויש לי נפש תאומה שלה אפשר לכתוב שירים והם מקבלים קיום חדש משל עצמם כי הם פועמים בשני לבבות שהם כמו לב אחד. והיא אתי בכל שעל שאני עושה כי גם היא נמצאת איתי שם באותו מימד.

איזה תיאור מדוייק של נפש תאומה - ואני יודעת שלא העתקת אותו מספרים כי הוא לא נמצא שם (רק ממני יכולת להעתיק).

החיבוק בוא יבוא, הוא אחוז בכח בידי שלא ישמט, והוא כולו עשוי ממארג של אהבה. עוד כמה שעות תקבלי אותו אהובה.

שיר מדהים שהוא גם אגדה.

כתוב בחן וכישרון רב ,עשיר בדמיון ובתיאור ציורי להפליא.

יישר כוחך!

תודה אהובה יקרה על מילים כל כך חמות.

המון תודה אלי ידידי היקר

מילים נפלאות כתבת לי כאן.