חשוף ממולי

בוקר יום ראשון מלא שמש בשמיים, יהיה היום יום מוצלח אני משכנעת את עצמי.

ואז מגיע הצהריים ושוב אני בצומת דרכים ובין כמה לבטים, אני יודעת שאני צריכה להתמודד עכשיו עם נושא של בחירה,  אני צריכה להחליט בין האמת לבין תסמונת בת היענה,

וכרגיל אני וההתעללות העצמית שלי, במקום להכניס את הראש מתחת לשמיכה לעצום עיניים ולברוח מהמציאות ,אני בוחרת להסתכל לאמת בלבן של העין, וזה פחד מוות הסיטואציה הזאת..

אבל חייבת להודות זו חוויה עוצרת נשימה, הבוקס הזה שאני מקבלת בבטן כשאני רואה את האמת כמו שהיא בלי מסכות, בלי גינונים, בתוך הפרצוף .מחייכת אליי חיוך ציני שאומר "הנה אני במלוא הדרי קיבלת אותי בדיוק כמו שביקשת.." ומה יש לי לכעוס על עצמי? אני בחרתי ככה.

ואני יודעת שתמיד אני אבחר ככה, גם אם תהיה לאמת שלי בשורות מרות ומכוערות.

וכן, לפעמים בא לי איזו סדנה שתדריך אותי "איך משקרים לעצמך" , כדי להרגיש פעם אחת את האשליה האופטית הזאת , כדי לספר לעצמי סיפורים..

ואז אחרי כל המאה קילו אמת הזאת שאני סוחבת עליי כבר מהצהריים הערב יורד,

ואתה מסמס לי " תרדי למטה פסיכולוגית יקרה שלי"  ואני מחייכת כי אני מקווה שסוף כל סוף אני אוכל להתרפק על מישהו היום ולבכות כמה דמעות כדי לשחרר את היום הזה..

אנחנו חוטפים איזה גביע גלידה בדרך להליכה לילית בים, אתה בוחר כרגיל וניל כי אתה תמיד חייב להיות כזה בנאלי ושגרתי,

ואני כהרגלי משנה טעם לפי מצבי הרוח שלי ,והיום לקחתי מנגו כי בא לי קצת מר.. כי אני כזאת לא שגרתית ומשוגעת ככה כולכם אומרים לי.

"מה קרה הפעם?" אני שואלת באמת כי אכפת לי, ואתה פותח את החזה ומניח לי את הפצעים הכי כואבים של הנפש שלך בכף יד הקטנה שלי, כבר התרגלת שאני מחזירה אותך אליה אחרי החלמה,

אני אוספת את כל הכוחות שיש בי ,לובשת חיוך מזויף ,אוספת אותך כי אתה צריך אותי וזה מה יש.

וכשאתה כבר אסוף אתה קם מחבק אותי חזק ולוחש לי " תודה, איזה מזל שאת כזו חזקה בשבילי, בשביל עצמך, הלוואי והייתי כמוך " אתה מאחל לעצמך בנוכחותי .

ואני מקללת את עצמי בלב ששוב לא אזרתי את האומץ לצעוק עליך שעכשיו אני זו שצריכה כתף.

שזייפתי, שגם אני עם כמה פצעים, שגם לי בא לבכות לך על הברכיים, שלפעמים אני בעצמי מתרסקת,  בא לי לצעוק עליך "תשאל אותי לשלומי !!! "  ואז אתה מתחיל ללכת אליה, שמח חזק ומפויס. "נדבר מחר" אתה זורק צעקה אחרי שהתרחקת כמה מטרים.

ואני נשארת איתי , ואין ברירה יש לי אותי..  כי זה מה יש !

אני חוזרת דרך הגלידרייה וחוטפת גביע עם כדור בטעם תות. כי ככה אני, משוגעת כזאת של מצבי רוח, ואחריך החלטתי שבא לי מתוק...   : )