חזרה ליצירות
שירים

J.K | (14/09/2014 15:31) | 109 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
האחד הגון,רגוע ושקט
והשני שאפתן,תוסס ובועט
השניים מתקיימים באותו הגוף
במלחמת חורמה על ריסונו של החצוף
השני רוצה לבעוט ולצאת
ואילו השקט אותו לפינה דוחק

רעש ודדמה,טירוף ורגיעה 
לא נשאר אלא לקוות שיגיעו לשלום ואחווה
אבל עדיין הרוחות סוערות
ובו זמנית עומדות ודוממות
והסובל היחיד הוא הגוף המארח ובעל התודעה
שנקרע מבפנים ללא הבחנה
כאשר גדלים הקרעים בנפש 
הוא מוציא זאת בכתיבה קרה ומלאת רגש
סף היגון עולה ומציף מבפנים
ואיתו ללא סיבה באים הכאבים
והאיזון נשבר, החצוף נלכד
ובנתיים השקט מתקן את הנזק לבד
לעיתים בין סידקי הנפש
פורצת אש עצומה ומתפרסת לכול עבר

הוא שרמנטי וגם ביישן
הוא כריזמטי ושתקן
הוא יוצר אבל בכול זאת הורג ומצניע
הוא יכול הרבה יותר אבל הולך אחורה
הוא אצמעי ובכול זאת תלותי
הוא מתגעגע ולמרות זאת דובק בבדידותי

הקרע רק הולך ומחריף 
וקיים הפחד שהוא יפורר את כול תכליתי

רוצה לעוף ומרגיש כבד
רוצה להכות אבל הגוף רועד
רוצה לצרוח ובוקעת דממה
רוצה להישאר נקי אבל נשמשך לזוהמה
רוצה הגינות אבל חושב על תימרון
רוצה לחלום אבל תקוע במציאות
רוצה להתקדם ומתעייף לבצע
רוצהלהתחיל אבל כבר עכשיו עייף ויגע

היה פעם בנינו שיח חלקי
שהתפוצץ ומאז אני מחפש את עצמי
נמאס להרגיש נוראי על שום דבר
נמאס להיות עדין ומתחשב ולא אכזר
מרגיש את האש בוערת בפנים
ויחד איתה גלי קור מקפאים...

תגובות

חזרה ליצירות